פרשת קריעת ים סוף מכילה בתוכה שאלות רבות בפשט הסיפור.
ראשית, התוספות במסכת ערכין מחשבים שקריעת ים סוף לא הייתה מצד לצד אלא באותו צד:
תוספות ערכין ט"ו.
יש לתמוה איך היו ישראל באותו הדור כ"כ מקטני אמנה שסברו שכך יעשה הקב"ה נסים למצרים להעבירם מארצם לא"י ואומר ר' בשם אביו רבי שמואל שישראל לא עברו הים לרחבו מצד זה לזה שא"כ היו ממהרים ללכת אל א"י אלא רצועה אחת עברו בים לאורך הים עד שפנו למדבר לצד אחד כי לא היו יכולין ללכת מכל צד אם לא יעברו הים ומצרים היו להם מימינם ומשמאלם לפיכך עברו הים רצועה אחת עד שפנו למדבר מצד אחד
ולפי דבריהם צריך להבין מה הייתה התכלית של קריעת ים סוף?
בנוסף שואל הרב חרל"פ (מי מרום פרשת בשלח)הו הענין במה שכתוב "ד' ילחם לכם ואתם תחרישון וגו', מה תצעק אלי וגו'" (שמות יד,
יד-טו), ותמוה מאד הלא הקב"ה מתאוה לתפילתם של ישראל ומדוע לא רצה שיתפללו,
אבל באמת יסוד התפילה מהו?, הגם שאין ח"ו שינוי רצון כלפי מעלה ככתוב "אני ד' לא שניתי" (מלאכי ג, ו) בכל זאת תפילה מועילה כי כן הוא החק העליון שכל גזירה יש לה מקום מיוחד וזמן מיוחד ולכן בתפילה מתרוממים ומגביהים למקום יותר עליון על מקום פלוני ועל שעה פלונית, וכשנמצאים במקום אחר אין הגזירה חלה, וזהו יסוד התפילה... אבל התפילה היא לפי משקל המעשים כמו דאיתא בחזקיה "זכר נא את אשר התהלכתי לפניך" (מלכים ב, כ, ג) לכן כאן כשנתגלית אהבת ד' לישראל למעלה מכל טעם אין מקום
לתפילה.
כלומר, בקריעת ים סוף התגלה אהבת ה' לישראל שהיא למעלה מטעם ודעת. ולכן דווקא כאן היה את הקיטרוג של המלאכים "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה" שדווקא משום כך ה' עשה את הנס הזה להראות אהבתו לישראל למרות שלכאורה אין הבדל בינם לבין המצרים.
והחידוש הוא שה' נלחם לישראל במצרים. ולכן זו לא מלחמה טבעית שהיה צריך שישראל ישתתפו במלחמה הזו, אלא זו מלחמה ניסית בלבד. שמשם יתגלה על כל המלחמות הטבעיות של ישראל שלא רק שה' עוזר לישראל, אלא שהוא בעצמו נלחם להם באויביהם.
תגובות