פרשת תזריע - ספירת העומר בדמייך חיי

הפרשה פותחת בדיני טומאת אישה יולדת. 

שאלות

עיקר הפרשה עוסקת בטהרה וטומאה, והמפרשים מעלים כמה שאלות בפרשייה זו:
1. מדוע התורה מכניסה את ההלכה של ברית המילה בתוך דיני טומאת יולדת?
2. מדוע טומאת אישה היולדת נקבה גדולה מטומאת היולדת זכר?
3. יש הרבה מספרים: 7 טומאה לזכר ו 33 טהרה. 14 טומאה ללידת נקבה ו 66 טהרה. סך הכל 40 לזכר ו 80 לנקבה. מה המשמעות של המספרים?

ההשוואה לירידת יעקב ובניו למצרים

בעבר שמעתי חידוש נפלא בשם חברותא יקר בשם ר' תומר ניומן. המאמר המלא נמצא כאן.
במאמר, יש השוואה בין המספרים בפרשה שלנו למספרים שמופיעים בירידת יעקב ובניו למצרים. גם שם יש 66 בני יעקב. 33 מתוכם בני לאה ו-14 מתוכם בני רחל. בני בלהה הם 7 כמו שבעת ימי טומאת הזכר. המספר שמונה של המילה אולי רומז ל16 בני זילפה שהם שמונה אצל אשר ושמונה אצל גד.
המשמעות של השוואה זו אומרת שלידת עם ישראל, גם היא דומה ללידה הכרוכה בדמים.

המשל של הנביא יחזקאל ועומק המשל על פי שער הכוונות - בהדגשה על תהליך הטהרה באמצעות ההכרחיות של דמי הלידה

הנביא יחזקאל מתאר את יציאת ישראל ממצרים במשל של אדם המוצא נערה צעירה שנפלה ברשתם של המצרים. והאדם הזה מושיע אותה מתוך טומאת מצרים. ושם נאמר הפסוק: "ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי".
ובשער הכוונות האריך לבאר שההתנקות מטומאת מצרים הייתה באמצעות דם טומאה ודם טוהר:
בענין פסח ויציאת מצרים. הנה נודע מה שאמרו ז"ל, כי אותם הדורות הראשונות דור אנוש ודור הפלגה סילקו את השכינה למעלה מרקיע השביעי מחמת עונותם. ודע, כי ישראל שהיו באותו הדור של שעבוד מצרים היו בחינת אותם הניצוצות של קרי שהוציא אדם הראשון באותם ק"ל שנים עד שלא נולד שת (כמו שאמרו ז"ל). ואחר כך באו בגלגול בדור המבול...
וצריך שתדע, כי ענין הנשמות הם כענין הזהב הנוצר בבטן האדמה, וכשמוציאין אותו הוא מלא טינוף וסיגים דבר אשר לא ישוער. 
 ובזה תבין טעם נכון למה נגזר עליהם אותו השעבוד הקשה שאין כמותו; כי כנגד מה שחטאו בדור המבול להשחית את זרעם נגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, דוגמת עונש המבול עצמו. וכנגד מה שחטאו בדור הפלגה "הבה נלבנה לבנים כו'" נאמר "וימררו את חייהם בחומר ובלבנים כו'"...

וזמ"ש ביחזקאל ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך כו', רוצה לומר, כי סיבת היותך מתבוססת בעבודות קשות בחומר ובלבנים, הוא בסיבת דמיך, ר"ל כי בסיבת אלו הי' דמים שהם המאירים ומתפשטים בז"א לכן יש התגברות ויניקה אל החיצונים בהם, ולכן נתגברו לשעבד את ישראל באלו העבודות הקשות.

ולתקן ענין זה, לכן 'ואומר לך בדמיך חיי', רצונו לומר, כי תמורת אלו הדמים אשר בסיבתם נשתעבדת - ימשכו לך חיים העליונים שהוא ענין לידת ז"א והתגדלותו, ואז יכנסו בו מוחין דגדלות הנקראים חיים שהם סוד אהי"ה יהו"ה אהי"ה כמבואר אצלנו; ע"י חיים אלו תצאו מן הגלות. ולפי ששני בחינות דמים הם דם טוהר ודם טמא, לכן כפל ואמר שני פעמים בדמיך חיי בדמיך חיי, וגם נרמז במלת בדמיך כאלו אמר ב' דמיך.

ודע כי אלו עצמם הם סוד משז"ל שהם ב' דמים דם פסח ודם מילה; והענין הוא כי דם מילה הם דם טוהר כי הם מן החסד המתגלים בפומא דאמה יסוד דדכורא; ודם פסח הוא כנגד הגבורות שהם בנוקבא כנודע כי סוד הפסח הוא בנוקבא כנזכר בספר הזוהר. ולסיבה זו תיקנו המסדרים ההגדה פסוק זה באמצע סדר הגדה ליל פסח.

...וזהו מה שכתוב "מתבוססת בדמיך" - מֵ"ת בוססת - רוצה לומר כי הקליפה הנקראת מת שהוא אבי אבות הטומאה דרגא דְְּמותַא היתה בוססת ונאחזת בדמיך שבגרון רוצה לומר ב' דמיך שהם דמים טהורים ודמים טמאים ובצאת ישראל ממצרים שהוא ממצר הגרון ונתפשטו למטה בגוף אז נפסקו הדמים ההם ולא יוכלו פרעה ומצרים לינק מהם...

כלומר, הירידה למצרים וההתבוססות בדמים היא חלק מתהליך הלידה של עם ישראל עצמו. 

מדוע דמי הטומאה של הנקבה הם כפליים משל זכר?

בכלי יקר ובעל צרור המור כתבו שטומאת נקבה כפליים משל זכר, כי כל הטומאות מגיעות מחטאה של האישה בעץ הדעת. ולכן התורה רומזת שבנקבה זה פי שתיים. 

מה המשמעות של כל הדברים אלינו?

עומדים אנו לפני יום הזיכרון ולפני יום העצמאות. שני ימים אלה הם ימים מורכבים - מצד אחד אנחנו מתאבלים יחד עם כל ישראל על חיילים שנהרגו במערכות ישראל. וממש בהפרש של כהרף עין עם ישראל כולו מניף דגלים ומרים שמחה גדולה.

איך אפשר לחיות את זה?
מאז חטא אדם הראשון, כל לידה של תהליך חדש בעולם כרוכה בהכרח בקושי וצער. בדם טומאה ודם טוהר.

כך אנו מוצאים בחתונה - יש שמחה גדולה ולצידה שבירת כוס.
ברית מילה - יש שמחה גדולה אבל צער לתינוק
וכל לידה של ילד חדש כרוכה בדמי טומאה וטהרה. בצער גדול לאישה.

גם תקומת עם ישראל הייתה כרוכה בדמים - בשואה גדולה שבעקבותיה עלו לארץ
וגם את יום העצמאות אנו חוגגים אך ורק בזכות הזיכרון שלנו לחללי מערכות ישראל.

"ואומר לך בדמייך חיי" בזכות הדמים אנו מקבלים חיים חדשים.
היכולת להבין שכל עוד הגאולה לא שלימה, אי אפשר למלא שחוק פינו בעולם הזה. תמיד יש צער וכאב של חוסר שלימות.
ובתוך הצער והכאב אנו זוכרים שאחריו יבואו ימים טובים ושמחים יותר.
החיים במעגליות הם אלה שבנו את החוסן שלנו כעם הנצח.

תגובות