פרשת כי תשא - ההכנה למצווה

פתיחת הפרשה מציגה בפנינו רצף פרשיות קצרצרות: מעשה הכיור, הכנת שמן המשחה, הקטורת. 

האם יש חוט מקשר בין כל הפרשיות האלה או שזו עוד רשימה של פרטים? ומה זה אומר אלינו?

אם נתבונן במהות כל אחד מהפרשיות הללו נמצא ששלושתם הם הכנה לקראת משהו. 

הכיור וכנו יוצרים לכהן הכנה לכניסה למקדש. כהן שעובד בלי רחיצת ידיים ורגליים חייב מיתה.

ייתכן שמשום כך התורה מדגישה "ועשית כיור נחושת וכנו נחושת", לכאורה הכן הוא רק משרת את הכיור? למה חשוב לשים אותו במעמד שווה לכיור עצמו? כיור נחושת וכנו נחושת!
המילה 'כן' רומזת להכנה לקראת, והתורה אומרת בזה מהות ההכנה לעבודה היא כמו תפקיד הכיור בעצמו. 

שמן המשחה - לכאורה היינו חושבים שמה שמקדש את הכלים זה העשייה של המצוות איתם, רק אחרי שמבצעים בהם את הפעולה הראשונה של המצווה הכלים נעשים קדושים ומזומנים לעבודת המקדש.

אמנם התורה כאן מלמדת אותנו שלפני העשייה עצמה יש גם את 'שמן המשחה', קידוש הכלים.

בשמים - אחד התפקידים המרכזיים של הקטורת במקדש היה בעבודת כהן גדול ביום הכיפורים. אין הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים לפני שהקטורת היה מקדימה ומכינה את בואו. 

על רקע זה פירושו הנפלא של אור החיים הקדוש על הפרשה הסמוכה לשלושת המצוות הללו מאיר באור חדש. בפרשה הסמוכה התורה מצווה על השבת וכותבת: "ושמרו בני ישראל את השבת" ומבאר אור החיים הקדוש שהמילה "שמירה" פירושה המתנה וציפייה לקראת הדבר שבא. עם ישראל מצפה וממתין ומחכה מתי השבת כבר תיכנס. הציפייה היא ההכנה לקראת. היא זו שמקדשת את הדבר בעצמו.

גם אנחנו עומדים שלושים יום לפני הפסח, מתכוננים ומנקים וכבר מחכים מתי כבר יגיע הפסח. מתי תגיע הגאולה. במהרה בימינו אמן!