פרשת תרומה- כיוונים ורעיונות

החומר שממנו תרמו כולם 

רש"י שמות כ"ה:ג'
זהב וכסף ונחשת ותכלת וגו' – כולם באו בנדבה, איש מה שנדבו לבו, חוץ מן הכסף שבא בשוה, מחצית השקל לכל אחד. 

            במשכן התבקש כל עם ישראל להביא כסף וכל השאר יביא נדיב לב. 

            ואילו בעגל הזהב התבקשו להביא - זהב. 

מה הפירוש השם אבני מילואים?

רמב"ן שמות כ"ה, ז' - אבנים שלמות, לא חצובות ולא חרוץ עליהם בשמות

אבל ענין מלואים הוא שתהיינה האבנים אבנים שלמות, שנבראו כך, ולא תהיינה אבני גזית שנכרתו ממחצב גדול או שנחצב מהן כלום... ולכך תרגם אנקלוס: אשלמותא, ... וכן: מלא אותם חכמת לב (שמות ל"ה:ל"ה) – אשלם, כי איננו דבר שימלא כלי, אבל הוא שלמות, שהיו שלמים בחכמה. וזה טעם: ובחרשת אבן למלאת (שמות ל"א:ה') – שידעו לפתח פתוחי חותם באבנים במלואותם.

והנה באבני האפוד נאמר: מעשה חרש אבן פתוחי חותם תפתח את שתי האבנים על שמות בני ישראל (שמות כ"ח:י"א) – כי היו עושין חרץ בהן בכתיבת השמות כאשר יעשו חרשי האבן, והנה לא היו במלואותם. אבל באבני החשן כתוב: ומלאת בו מלואת אבן (שמות כ"ח:י"ז), ... לא מעשה חרש, ולכן לא היה למשה רבינו עצה בהם זולתי בשמיר שהזכירו רבותינו...

רש"י שמות כ"ה, ז' - לשון מילוי החסר, שהן ממלאות שקע בזהב

מלואים – על שם שעושין לה בזהב מושב כמין גומא, ונותנין האבן שם למלאות הגומא

רש"י שמות כ"ט:כ"ט

ולמלא בם את ידם – על ידי הבגדים הוא מתלבש בכהונה גדולה.

אברבנאל שמות כ"ה:ז'- לשון מלאות ובריאות שמכסות את כל החושן כולו

ולכן אומר אני שבעבור שהיו אבני השוהם באפוד מועטות וגדולות שהיו ששה משמות השבטים מפותחים על האבן האחת. וששה על האבן השנית ולכן היו מונחות באפוד על שתי כתפיו כל אבן בפני עצמה משובצת זהב בכתף ולכן שלא היו אבני השוהם אשר באפוד מחוברת זו לזו לא נאמר בהם במלואותם. 

אמנם בחשן שצוה שיהיו י"ב אבנים סמוכות ומחוברות זו לזו והוא היה קטן כמו שאמרו זרת ארכו וזרת רחבו. והיו בו ד' טורים מהאבנים ועשה החשן כלו מלא אבנים ומפני שהאבנים ההם היו ממלאים את החשן נאמר באבני החשן לשון מלוי ולשון הכתוב מורה עליו בביאור שאמר ומלאת בו מלואת אבן ד' טורים אבן שפירש לך שהמלוי היה מרוב האבנים שהיו ממלאים בהנחתם את החשן כלו ואמר בסוף זכרונם משובצים זהב יהיו במלואותם ר"ל שאותו המלוי אשר ימלאו האבנים את החשן יהיה עם משבצותיהם אחת סמוכה לחבירתה מבלי רקות ולא הפרש ביניהן. 

גור אריה שמות כ"ה:ז' - לשון שלימות

ואני אומר שנקראו "אבני מילואים" לפי שהאבן משלים את התכשיט, כי האדם עושה טבעת וקובע בו אבן להשלים צורתו, כי על ידו יושלם התכשיט. לכך אמרו (להלן כח, יז) "ומלאת בו", פירושו להשלים אותו.

ויקרא ח':ל"ג

וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת⁠ יֶדְכֶם.

ר' נ"ה וויזל ויקרא ח':ל"ג - הסמכה, נתינת כוח לאדם לעשות פעולה כלשהי

ימלא את ידכם – לדעתי כל מלוי ידים הוא נתינת כח לאדם, שמרשה אותו לעשות דבר, ואשר יעשה יהיה לרצון בעיניו, וילועז (בפאלמעכטיגן)⁠ שהוא נתינת כח לעשות מעשה. וכן ע"י הקרבנות הללו מלא השם את יד אהרן ובניו, שיעבדו עבודת ה' במקדשו בעד כל ישראל. ומלת "יד" על הכח. ו"מלוי יד" הפך "חוסר יד" או "קצר יד", שימלא כחם לעשות. ורש"י ז"ל פירש בפרשת ואתה תצוה בענין אחר.

אם למקרא ויקרא ח':ל"ג- כשיש לאדם יכולת עבודה ידיו מלאות

ימלא את ידכם. פירש הרב נה"ו ז"ל שכל מלוי ידים הוא נתינת כח לאדם הפך חוסר יד או קצר יד, ולדעתי לא דבר נכונה כי הפך חוסר יד הוא חוזק יד לא מלוי יד, ונראה לי עקר שיאמר מלוי ידים על חנוך עבודה איזו שתהיה כי עד אותה שעה הרי כאלו ידי העובד ריקניות, וכשנכנס לשמש ולעשות איזו פעולה בכלי הקדש או בקרבנות על אותה שעה נאמר שנמלאו ידיו

נצי"ב ויקרא ח':ל"ג - אימון והכשרה, תרגול

דבשבעת ימים ימלאו ידם שמשמעו למוד ואמון ידים בזריזות מש"ה הזהירם לעמוד ולראות מעשה משה של שבעת הימים.

נצי"ב שמות כ"ט:כ"ט

זכות הבגדים יועילו שילמדו ידיהם לעשות כל הצורך לעבודה של כה"ג, ולא ישגה ולא יתעלף, אלא הכל יהא נעשה בידים מלאות עבודה, אבל אהרן ובניו נצרכו הכנה יותר.

ספורנו שמות כ"ט:כ"ט

ולמלא בם את ידם – ולא יצטרכו בניהם לקרבנות מלואים הכתובים כאן.