מקורות בענייני פגם הברית

 זוהר בפרשת פנחס (רי"ג ע"ב): "ר' יצחק אמר כל בר נש דאית ליה חולקא בצדיק ירית להאי ארץ, כמה דכתיב [=כל אדם שיש לו חלק בצדיק, יורש את הארץ, כמו שכתוב] ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ", 

וביאר האר"י ז"ל (שער מאמרי רשב"י פ' תרומה) וז"ל: "ביאור הדבר הוא כי כל הנזהר שלא לחלל בריתו ולקדש עצמו בו יש לו חלק בברית העליון, ונעשה מרכבה אליו כיוסף, לבוא על ידו שפע לארץ העליונה ונעשה בעלה דמטרוניתא והבעל יורש את אשתו. וזה מה שכתב: וירית להאי ארץ. ודקדק באומרו דאית ליה חולקא בצדיק ולא אמר דאחיד בצדיק, להורות כי כל מי שנזהר באיזה דבר הנוגע באות ברית קודש ויש לו בו קצת חלק בין רב בין מעט יורש הארץ, כי עכ"פ בא שפע על ידו לארץ העליונה כפי שיעור זהירותו וקדושתו בו, אם מעט יבוא שפע מעט ואם רב רב".

ו – הרהורי עבירה – שני סוגי האיסורים

https://ph.yhb.org.il/14-04-06/

צדקת הצדיק קכא-קכד