שאלות
- פרשת שמות מסתיימת בהבטחת ה' למשה שיהיה בסדר. מה תחילת פרשת וארא באה לומר? מה הכוונה "אני ה'?"
- אם ה' מתכוון לומר למשה שאליו הוא מתגלה בשם מיוחד שלא נגלה לאבות, איך מתיישב ההמשך "וגם הקימותי את בריתי איתם"? מה הכוונה "וגם"? הרי למשה הוא מתגלה בשם שלא התגלה לאבות. אם היה מתגלה בשם מיוחד לאבות ולא למשה, היינו יכולים לומר: הוא גם התגלה בשם מיוחד וגם הקים את בריתו איתם. אבל מאחר והשם המיוחד התגלה רק למשה, מה הכוונה 'וגם'?
- לכן אמור - המסקנה מכך. אמור לבני ישראל אני ה'.. שוב 'אני ה''. המסקנה מכל ההבטחות לאבות, ומכך שהתגלה למשה בשם מיוחד זה, שגם יגיד לבני ישראל שהוא ה'.
- משה מדבר את הדברים ההירואים האלה לעם ישראל, אבל עם ישראל לא מקבל. לכאורה, מה השתנה בין זה שמשה התלונן והתרעם - "למה זה שלחתני", לבין השליחות שבדברים האלה? מה התחדש פה שבשבילו משה היה מוכן לשוב ולהתבזות??
- המאכזב הוא שעם ישראל לא שמעו גם לדברים המפוצצים האלה.. ומצד שני, מוזר שכאן משה לא נשבר..
- כשמשה מתבקש שוב ללכת לפרעה, אז הוא נזכר לומר לה' "הן בני ישראל לא שמעו אלי...
חלוקת התפקידים בין משה לאהרון:
- מה הכוונה שמשה אלוהים לפרעה, ואהרון נביא?
- אתה תדבר את כל אשר אצוך - למי? ואהרון אחיך ידבר אל פרעה!! אז למי משה מדבר??
- חלוקת התפקידים היא באמת כזו - אתה מול אהרון, אהרון מול פרעה, פרעה מול העם, אני מול פרעה!! שרשרת שיש בה חוליה קצת חלשה במקום העם מול פרעה אני מול פרעה.
- והוצאתי את 'צבאותי' - איזה ביטוי מיוחד? מה משמעות הביטוי הזה?
- ויעש משה ואהרון כאשר ציוה ה' אותם כן עשו - מה החידוש? מה הם עשו? הם עוד לא הלכו לפרעה!
הפיכה לתנין
- ה' אומר למשה ואהרון "כי ידבר אליכם פרעה" זאת אומרת, רק אם יבקש מופת.. אבל לא מתואר שפרעה מבקש מופת..
- מה הרעיון שמטה אהרון בולע את מטותם, ומה הנקודה המתבארת בסיפור הזה שבכל זאת פרעה מקשה את ליבו
- "והמטה אשר נהפך לנחש" תקח בידיך. למה צריך לציין שהמטה שנהפך לנחש הוא זה שמשה ייקח אותו?
- משה מאיים על פרעה שהוא יכה ב'מטה אשר נהפך לנחש' אבל בסוף אהרון מכה במטה אשר בידו. זו הדרשה המפורסמת על הכרת הטוב, אז למה האיום היה על ידי המטה של משה??
- כ
- נטה ידך על מימי מצרים
- לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו - למה היה צריך להכות את היאור לעיני פרעה ולעיני עבדיו?
- וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור - אין שום סילוק של מכת דם. מיד אחר כך באה הצפרדע. למה? מה זה אומר?
- כ
מכת צפרדע
- הפירוט: ובחדר משכבך ועל מיטתך, מה זה בא לומר? גם ההקבלה בין בתי עבדיך ועמך, ואז תנוריך ומשארותיך.. למה לא כתב בבית מרחצך כדי שיהיה באותו מישור המקביל למיטות, או בעמך ובשפחותיך.. למה דווקא תנורים?
- כאן לראשונה פרעה מבקש להסיר את הצפרדעים. למרות שהחרטומים עצמם יכולים להביא על המצרים את הצפרדעים... אם משה מבקש להסיר את הצפרדעים, מדוע החרטומים הביאו עוד צפרדעים על מצרים??
- משה אומר לפרעה למתי תרצה להסיר את הצפרדעים. הייתי מצפה מפרעה שיגיד - עכשיו!! מה העניין שהוא אומר למחר?
טור הפירוש הארוך שמות ח':ו'
מקשים למה לא אמר מיד ומתרצים כי פרעה חשב אולי היתה המכה במערכת הכוכבים והגיע זמנה לסור מזה וזה הי' יודע משה והי' סבור שמסתמא יבקש פרעה מיד ועל כן האריך ואמר למחר. וכתב הרמב"ן בעבור שאמר משה למתי אעתיר לך חשב פרעה שיבקש זמן גדול ועל כן נתן לו זמן קצר ואמר למחר והשיבו משה כדבריך.
- למה צריך משה לומר "רק ביאור תישארנה" מה אכפת שיישארו? עדיף שלא יישארו בכלל מהסבל שלהם...
- משה הבטיח שהצפרדעים יסורו, ואילו בפועל הצפרדעים מתו!
טור הפירוש הארוך שמות ח':ט'
והא דכתיב לעיל וסרו הצפרדעים פי' וסרו מכת הצפרדעים אבל מתו ונשארו הנבלות:
- כ
מכת כינים
- וַיֵּט֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־יָד֤וֹ בְמַטֵּ֙הוּ֙ - מה פירוש הביטוי "את ידו במטהו"?
- וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה - פעמיים מודגש. למה צריך?
- וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּם֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם - במכה זו, למרות שפרעה רואה שהחרטומים לא יכולים. הוא עדיין לא נכנע. הוא כבר ראה שהם לא יכולים להסיר מכה, אז כנראה שיש פה כוח כישוף גדול. אבל עדיין זה כוח כישוף..
- "ולא שמע אליהם" - יש פה דו משמעות. לא שמע אל משה ואהרון. אבל גם לא שמע אל החרטומים שכבר ייתכן ואמרו לפרעה - יאללה תוותר.
- כ
מכת ערוב
- למה במכת הערוב כתוב שמשה היה צריך להשכים בבוקר כי פרעה יוצא למים.. עד עכשיו זה לא נאמר במכות הקודמות?
- הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב - בעבדיך ובעמך.. למה צריך להוסיף את זה?
- וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר - למה מחר? פה פרעה לא ביקש...
- גם למה לא הרג את הערוב כמו שהרג את הצפרדעים?
אברבנאל שמות ח':כ"ה
והנה הגביל אותו זמן לפי שפרעה הגבילו בענין הצפרדעים. ולכן נשארה מרגלא בפומיה של משה רבינו להגביל כל ההסרות למחר גם כי הוא היה הזמן היותר קצר שאיפשר שבאותו יום יעתיר וביום המחרת תוסר המכה
טור הפירוש הארוך שמות ח':כ"ה
לפי שבמכת הצפרדעים שאל פרעה מחר לפיכך אמר משה גם בזה יתפלל שיסור מחר ולא מתו כאשר מתו הצפרדעים כמו שאמרו חז"ל שלא יהנו מעורן. ולפי הפשט השרצים ששרץ היאור רבוי הצפרדעים כדי להכותם בהם וכשנסתלקה המכה הוצרך להמיתם אבל הערוב שלא ברא חדשה אלא שנשתלחו ממקומם כשסרה לא המיתם אלא השיבם למקומם:
- כ
מכת דבר
- כ
מכת שחין
- כ
מכת ברד
- כ
נקודות לתשומת לב
- אל האבות אי אפשר להתגלות בשם י' ק' ו' ק'. ואולי כל תכלית ירידת ישראל למצרים היא בשביל לגלות את השם הזה בעולם.
- במכת הצפרעים:
- מראים לפרעה שה' מנהיג את הזמן. "למחר אעתיר לך". ובמכת דם כתוב שהיה שבעה ימים. ולא כתוב שסרו.
- במכה הראשונה כתוב "ויבאש היאור" במכה השניה כתוב "ותבאש הארץ".
- כ
סיבת הירידה למצרים
ש"ך על התורה שמות ו,ג
ולקחתי אתכם לי לעם, זה מעמד הר סיני וקבלת התורה, כי לתכלית זה היתה כוונת בריאת העולם, שנאמר בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית שנאמר קודש ישראל לה' ראשית, והתורה נקראת ראשית שנאמר ה' קנני ראשית דרכו, ומשה נקרא ראשית שנאמר וירא ראשית לו. כאן נאמר ולקחתי אתכם לי ובמעמד הר סיני נאמר ואתם תהיו לי, וכן אמר למשה כהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה, כי לזה הוא כוונת יציאתכם ממצרים, וזו ג"כ היתה כוונת השעבוד כדי שיהיו מורגלים בעבדות,
כלומר, תכלית ירידת ישראל למצרים הייתה כדי שיורגלו בעבדות. ואזי כאשר ה' ישחרר אותם ממצרים הוא בעצם 'קונה' את ישראל שיהיו עבדים לעצמו. ולקחתי אתכם לי לעם...
כיוונים לתשובות
- ש"ך על התורה שמות ו,ג
- מצאתי כתוב כשהקב"ה עושה נסים נגלים ומפורסמים עושה אות באספקלריא המאירה כדי שהכל יראוהו בפרסום, כענין יציאת מצרים שאמר זה אלי, והמכות שהיו נגלים ומפורסמים לכל, ולכ"א אני ה', אני רוצה לעשות נסים נגלים ומפורסמים, וכה"א אמור לב"י אני ה', וכן ג"כ כשיעד להם על נתינת התורה ונתינת א"י אמר מורשה אני ה', לפי שלקחוה ע"י נסים מפורסמים, וכן במכות בכל אחת ואחת נאמר בה כה אמר ה'. אבל האבות עשה עמהם נסים נסתרים לזה היה באספקלריא שאינה מאירה, אבל ענין אור כשדים שהיה נראה ונגלה לכל נאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים, ולז"א וגם הקימותי וגו', ונתינת הארץ היה בפרסום בהריגת ל"א מלכים. וגם אני שמעתי את נאקת ב"י להוציאם מארץ מצרים והוצאתם היא ע"י המכות שהם מפורסמים. וכתב רבינו בחיי ז"ל מה שהתחיל וארא היל"ל ושמי לא נראיתי או יאמר ואודע אל אברהם כמו ושמי לא נודעתי, אבל לפי שהיתה נבואת האבות במראה הלילה הוצרך לומר וארא
ש"ך על התורה שמות ז,ו
- ומשה ואהרן עשו. ועדין לא עשו אלא לפי שקבלו לעשות נחשב כאילו עשו, וכפל הפסוק שאמר ויעש משה ואהרן ואח"כ כן עשו,
ש"ך, שם בהסבר המשמעות שהיה צריך להקדים את מכת התנין לכל שאר עשר המכות
- ויאמר ה' אל משה ואל אהרן כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת וגו'. מה שהיה תחלת האותות אות התנין הוא לפי שהקב"ה רצה להקשות את לבו כמ"ש ואני אקשה את לב פרעה וגו', אמר הקב"ה צריך להפכו לבריה אחרת, שהוא תנין, תנין גימ' תיק ותי"ק בא"ת ב"ש אדם, א"כ נהפך מאדם לתיק ומתיק לתנין, ולז"א לתנין ולא אמר לנחש, ולבסוף אמר והמטה אשר נהפך לנחש לא אמר לתנין, לרמוז להפוך שנהפך מאדם לתנין כמ"ש, ולזה היה תנין ולא בריה אחרת לפי שהנחש אם לא ירוצצו את ראשו לא ימות ומקבל כל מכות שבעולם, לזה קודם שיביא עליו המכות נעשה תנין, ולז"א והשלך לפני פרעה יהי לתנין, כלומר פרעה יהי לתנין, ולא אמר השלך לפני פרעה ולפני עבדיו כמו שהיה במעשה שאמר וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו, אלא לפני פרעה יהי לתנין כדי שיוכל לקבל המכות ומתפשט ומתעקם, כן פרעה כשבאה המכה אומר חטאתי וכשתסור מעליו חוזר ומתעקם. וכתב רבינו בחיי מה שנהפך לנחש ולא לבריה אחרת לפי שהנחש חטא והחטיא לחוה בלשון, כן פרעה חטא בלשון שאמר מי ה' ע"כ:
- כ
תגובות