הגנב של הבעש”ט
הבעל שם טוב היה מברך את הגנבים. היה גנב יהודי אחד, שבכל פעם שהיה גונב היו רודפים אחריו שוטרים, והוא היה בורח אל הבעש”ט ומבקש שיברך אותו. הבעש”ט היה מברך אותו שלא יתפסו אותו, וככה היה קורה בכל פעם, עד שעשה תשובה והחליט שהוא לא גונב יותר מיהודים, רק מגויים. זו כבר התקדמות.
יום אחד הגיע איזה “דג שמן” לעיר של אותו גנב. הגנב וחבורתו התכוננו, טיפסו בלילה דרך החלון וגנבו לו סכום כסף גדול. כמובן שהמשטרה התחילה מיד לחפש אותם. הגנב הבין שהפעם הם לא יוותרו בקלות, ומיהר לרוץ לבעש”ט. כאשר נכנס לבית המדרש שלו, הוכה בהלם: מתברר שהבעש”ט נפטר. פנה הגנב לתלמידיו ואמר להם שהוא חייב לקבל ברכה. שלחו אותו לרבי יעקב יוסף מפולנאה, מגדולי תלמידיו של הבעש”ט. ניגש אליו הגנב ואמר: “אני צריך ברכה, גנבתי, אני צריך שלא יתפסו אותי”. רבי יעקב יוסף נדהם והתחיל לצעוק עליו: “גנב!! גנבת ואתה רוצה ברכה?!” ברח משם הגנב ולא ידע מה לעשות, הוא היה רגיל שתמיד מברכים אותו והכל מסתדר. מה הוא יעשה עכשיו כשהמשטרה כבר רודפת אחריו? הוא רץ אל בית העלמין, השתטח על קברו של הבעש”ט והתחיל לבכות.
תוך כדי בכי הוא נרדם שם, והבעש”ט התגלה אליו בחלום. שאל אותו הבעש”ט: “מה קרה בני?” אמר לו הגנב: “איך השארת את העולם עם צדיקים שמברכים רק צדיקים? איפה הצדיקים שמברכים גם רשעים?” אמר לו הבעש”ט: “אל תדאג, השארתי צדיק כזה בעולם, הוא הנכד שלי. רוץ אליו והוא יברך אותך. אני אתן לך פירוש של פסוק משמיים, ואתה תגיד לו את הפירוש הזה. כך הוא ידע שאני שלחתי אותך, כי כל שבוע הייתי לומד אתו את פרשת השבוע כמו שלומדים אותה בגן עדן. תגיד לו את הפירוש והוא יברך אותך”.
ובאמת הגנב הלך אליו, אמר לו את הפירוש, והרבי הזה בירך אותו ולא תפסו אותו. ברבות הימים הוא חזר בתשובה ונהיה אחד הצדיקים. באותן האנרגיות שהיו לו להיות ראש הגנבים, הוא השתמש כדי להיות ראש הצדיקים.
תגובות