פרשת שמות - מי אנוכי

שמות ג', י"א

(יא) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃

(יב) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃

המפרשים שואלים:

איזה אות נתן ה' למשה? הרי אם הוא כבר יוציא את העם ממצרים משה לא יצטרך אות! משה שואל את ה' מי אני בכלל שאוציא את ישראל...

הרב מרדכי אליהו אומר:

שלמשה רבנו יש שתי שאלות שמציקות לו:

1. אני לא ראוי לתפקיד

2. בני ישראל לא יאמינו שהגיע הזמן לצאת.

הרב זקס מסביר:

משה רבנו תוהה על זהותו - במהלך כל חייו הוא בכלל לא היה חלק מעם ישראל. מעת ילדותו הוא גדל כנסיך בארמון מצרים. (אולי זה גם מסביר מדוע התורה טורחת ומספרת לנו ששלושה חודשים הוא הוצפן בבית אימו, כדי להדגיש שזה הזמן היחיד שהוא היה בבית עברי). לאחר מכן הוא ברח והיה 40 שנה במדין, נשוי לאישה מדינית בת כהן מדין. אמנם גייר אותה אבל עדיין בסביבת מדיינים. וכשה' מתגלה אליו הוא כבר בן 80!! הוא עבר כבר שני שליש מכל חייו.

אם יבוא לעם ישראל ויאמר להם הגיע הזמן בואו נצא, הם יגלגלו אותו מכל המדרגות - מי אתה?? הם יאמרו לו. אתה אפילו לא חלק מאיתנו אז איך אתה רוצה להוציא אותנו?

ואולי אפשר לבאר עוד על סמך דברי הרב זקס, שכאשר משה אומר לה' "והן לא יאמינו לי" אין כוונתו שעם ישראל לא מאמינים. אלא הם מאמינים בני מאמינים ומצפים לגאולה. רק שהם לא יאמינו לי בדווקא. למשה הם לא יאמינו כי הוא לא חלק מהם.

בעל נתיבות שלום מסביר:

משה רבנו חשש שאם ייקח על עצמו את התפקיד של הוצאת בני ישראל ממצרים, הוא יביא את העם לגאולה ברמה נמוכה. לעומת זאת אחיו אהרון יוכל להביא לגאולה שלימה הרבה יותר.

וה' עונה לו, גם אם אתה חושב בעצמך שאינך ראוי - אתה באמת ראוי כי 'אנוכי' עמך, זה אותו 'אנוכי' שיאמר לישראל במעמד הר סיני "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". 

כלומר, האות שתוכל לעשות את זה הוא שיש לעם ישראל שליחות לצאת והם יוצאים בזכות המעמד העתיד להיות, ולא בזכותך. 

ולכן באמת לא אתה מוציא את ישראל, אלא אנוכי אשר שלחתיך. 

מוסיף הרב מרדכי אליהו ואומר:

ה' עונה למשה שעם ישראל בעצם צריך להיגאל בזכות שלושה דברים:

1. בזכות העבר - זכות אבות

2. בזכות ההווה - שהם צעקו ונאנחו. הם מורים שהם לא רוצים להישאר במצב הקיים.

3. בזכות העתיד - שהם עתידים לעמוד על הר סיני ולהיגאל.

וגם בדורנו, אנחנו צריכים להאמין שעם ישראל ראויים לגאולה. גם אם לכאורה כלפי חוץ לא נראה כך. באמת באמת עם ישראל ראוי להיגאל - בזכות האבות, בזכות הצעקה שלנו עכשיו והרצון לתקן, ובזכות העתיד המזהיר המובטח לעם ישראל מדורי דורות.

תחושת ה'אני לא ראוי' היא תחושה מתעתעת. כי את משה היא הביאה למצב של בריחה מהתפקיד. אבל מצד האמת אדם שמקבל תפקיד אמור לחוש שהוא 'אינו ראוי'. מי שעולה שליח ציבור אמור לחוש את התחושה הזו.

ואם אדם לא מרגיש את התחושה הזו, הוא מסוגל לעורר אותה בתוכו - איך?

על ידי שיתבונן בטובות שה' עשה איתו. יש לו ידיים, רגליים, בריאות, אישה, ילדים, שמחה.. כל אחד ועניינו הוא. 

הפוסט בעריכה של קלוד:

מי אנוכי - הסוד שבאות של משה

איזה אות זה?

משה רבינו עומד מול הסנה הבוער, והקב"ה שולח אותו בשליחות חיים: להוציא את עם ישראל ממצרים. ומשה, בענוותנותו, שואל: "מי אנכי כי אלך אל פרעה?"

והקב"ה עונה לו: "כי אהיה עמך, וזה לך האות... בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה."

והמפרשים תמהים: איזה אות זה? הרי אם משה כבר יצליח להוציא את העם ממצרים - הוא לא יצטרך אות שיוכיח לו שהוא יכול לעשות זאת!

מי משה בכלל?

כדי להבין, צריך להבין את משה. הרב זקס מסביר שמשה תוהה לא רק על יכולתו, אלא על זהותו עצמה. במשך כל חייו הוא לא היה חלק מעם ישראל - שלושה חודשים בלבד הוצפן בבית אימו העברי, ואחר כך גדל כנסיך בארמון פרעה. כשברח ממצרים, הוא בילה 40 שנה במדין, נשוי לאישה מדיינית, בסביבה זרה לחלוטין.

ועכשיו, בגיל 80, אחרי ששני שליש מחייו עברו מחוץ לעם - הוא אמור לבוא ולהגיד "בואו נצא"?

למשה היו שתי שאלות כבדות, מסביר הרב מרדכי אליהו:

1. אני לא ראוי לתפקיד הזה
2. בני ישראל לא יאמינו לי - מי אני בכלל בשבילם?

ואולי זו הכוונה כשמשה אומר "והן לא יאמינו לי" - לא שעם ישראל לא מאמין בגאולה, הם בני מאמינים ומצפים לישועה. אלא שהם לא יאמינו לי בדווקא, למשה שלא היה מעולם חלק מהם.

יתרה מזו, מוסיף בעל נתיבות שלום: משה חשש שאם הוא ייקח על עצמו את התפקיד, הוא יביא את העם לגאולה חלקית, נמוכה. בעוד שאהרון אחיו, שהיה עם ישראל כל הזמן, יוכל להביא לגאולה שלימה הרבה יותר.

האות האמיתי

וכאן מגיעה התשובה המדהימה של הקב"ה: "כי אהיה עמך" - אותו 'אנוכי' שעמך עכשיו, הוא אותו 'אנוכי' שיאמר לישראל במעמד הר סיני "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".

כלומר - האות הוא לא על יכולתך האישית, משה. האות הוא שיש לעם ישראל שליחות להיגאל! הם יוצאים בזכות מעמד הר סיני העתיד להיות, לא בזכותך. לא אתה מוציא את ישראל - "אנוכי אשר שלחתיך".

עם ישראל ראוי להיגאל משלושה כיוונים, מוסיף הרב מרדכי אליהו:

• בזכות העבר - זכות אבות
• בזכות ההווה - שהם צעקו ונאנחו, מראים שלא רוצים להישאר במצב הקיים
• בזכות העתיד - שהם עתידים לעמוד על הר סיני ולקבל את התורה

המסר לדורנו

גם היום, גם אם לכאורה כלפי חוץ לא תמיד נראה כך - עם ישראל ראוי להיגאל. בזכות האבות, בזכות הצעקה והרצון שלנו לתקן, ובזכות העתיד המזהיר המובטח לעם ישראל מדורי דורות.

זה האות האמיתי - לא ההצלחה האישית שלנו, אלא הידיעה שיש לנו שליחות, שה' איתנו, ושהגאולה באה לא בזכותנו אלא בזכות מי שאנחנו.