שאלות בפרשה:
פרק מח
דברי יעקב ליוסף
- ויחי יעקב בארץ מצרים 17 שנה. סיכום השנים, ויקרבו ימי ישראל למות. אם כן, מדוע היה צריך לומר שהוא חי בארץ מצרים 17 שנה?
- יעקב משביע את יוסף שלא יקברהו במצרים, אחר כך גם לאחים הוא יאמר קברו אותי אל אבותי. מה ההבדל בין ההוראה של יעקב ליוסף לבין הוראתו ליתר האחים?
- "ויאמר ליוסף" מי אמר? ולמה הכתוב צריך לספר ולהדגיש לנו שהיה שליח שאמר ליוסף "הנה אביך חולה?". 22 שנה יוסף לא ראה את אביו, יש ציפייה שיוסף ויעקב יהיו קרובים מאי פעם. למה צריך שיהיה שליח שיגיד ליוסף מה מצב אביו??
- במקביל "ויגד ליעקב, בנך יוסף בא אליך" זה אומר שזה ייחודי וחריג. והכתוב עוד מציין "ויתחזק ישראל וישב על המיטה" כלומר, עצם ביאתו של יוסף ליעקב מחזקת אותו. אם יוסף היה מבקר את אביו כדבר שבשגרה זה לא היה צריך לקרות...
- לכאורה לפי דברי יעקב ליוסף ברכת 'אל שדי' שהיא ברכת האבות על הזרע והארץ ניתנת ל-יוסף!! שוב אותו תהליך שממנו חששו האחים.
- למה מתכוון יעקב כשהוא אומר "כראובן ושמעון יהיו לי"?
- כמו כן, מה פשט הכתוב "ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו.." ומה הוא בא לומר כאן? למה דווקא כאן זה נאמר?
- למה יעקב מזכיר כאן שהוא קבר את אמא של יוסף בדרך? לכאורה הפסוק היה צריך להיות לפני כן כשהוא משביע אותו על קבורתו שלו הוא.
שאלות על מפגש יעקב עם הבנים:
- וירא ישראל את בני יוסף ויאמר "מי אלה" - והרי ממש לפני רגע הוא דיבר עם יוסף עליהם.
- "קחם נא אלי ואברכם" - מה הכוונה 'קחם'? וכי הם חפץ? הוא לא יכול לקרוא להם בשמם? אפרים ומנשה שותקים לכל אורך המפגש עם יעקב!!
- הנתון של "ועיני ישראל כבדו מזוקן" מופיע אחרי שיעקב שואל "מי אלה", אם כן גם התירוץ הרווח שיעקב לא ראה את בני יוסף בגלל זקנה ולכן שאל 'מי אלה', מתקשה לעומת הסדר בפסוקים.
- "ויגש אותם אליו וישק להם ויחבק להם" - ויחבק אותם, ויתחבקו. הבנים פה מאוד סבילים, הוא מגיש אותם אליו לכאורה כמו אוכל. מזכיר קצת את ההגשה של המטעמים שהגיש יעקב לאביו יצחק בשעה שברכו...
- "ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו" והרי הם כבר היו אצל יעקב אביו?
- "ויקח יוסף את שניהם.. ויגש אליו" שוב הילדים סבילים, והפעם יוסף מגיש לאביו (מנחה?)...
- "ויברך את יוסף ויאמר" רגע הוא מברך את הילדים ולא את יוסף!!
- "האלוהים.... האלוהים... המלאך...." - מה שני האלוהים הראשונים אמורים להביע? אז מי יברך את הנערים? האלוהים או המלאך?
- הפסוקים "וירא יוסף כי ישית..." אמורים לבוא לפני הברכה של יעקב לילדים! כאן הם מופיעים אחרי?
- ושוב, אחרי הערת יוסף לאביו "ויברכם ביום ההוא לאמר..."
- מה הכוונה "בך יברך ישראל לאמר...", ישראל עדיין לא נחשב לעם. הוא אב לשנים עשר ילדים, שנים עשר השבטים אבל הוא לא נחשב לעם ישראל.
- למה הכתוב מדגיש "וישם את אפרים לפני מנשה"? גם לשים לב שלשון הברכה הוא "ישימך אלוקים..."
- "ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו" ברכיו של מי? יש פירושים של יעקב. אבל אפשר גם להבין יוסף. ולשים לב שבסוף הפרשה הכתוב מציין "גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף"
שאלת ההגשה וההשוואה לברכת יצחק את יעקב - הרב אלחנן סמט (עכשווי)
ציטוט:
"הרושם הוא שמדובר בילדים קטנים שאביהם הוא שמניע אותם ממצב למצב והם ככלים בידיו, אל כל אשר יחפוץ יטה אותם. יעקב אומר ליוסף 'קחם נא אלי ואברכם' ויוסף נענה: 'ויגש אותם אליו'; 'ויוצא אותם...'; 'ויקח יוסף את שניהם... ויגש אליו'. והם, הילדים השניים, מצייתים בדממה ואינם משמיעים את קולם."
הסבר:
הרב סמט מדגיש את הלשון הסבילה - "ויגש אותם" (ולא "ויגשו") - המעידה שיוסף הגיש את בניו ליעקב כמו חפצים, והם היו פסיביים לחלוטין. זה מזכיר אכן את המטעמים שהוגשו על ידי יעקב ליצחק, אבל הרב סמט לא עושה את ההשוואה הזו במפורש.
בהערת שוליים הוא כן משווה לסיטואציה הכללית של יצחק המברך, אך מבחינת כהות הראייה והצורך בקרבה פיזית, לא מבחינת ההגשה עצמה.
יישום מעשי:
התבוננות בלשון המקרא מגלה רבדים עמוקים. הלשון הסבילה מלמדת על דינמיקת הכוחות במשפחה ועל המורכבות של העברת הברכה מדור לדור.
מקור:
הרב אלחנן סמט – "המפגש בין יעקב ליוסף ובניו" – https://elsamet.co.il/lessons/המפגש-בין-יעקב-ליוסף-ובניו/
תגובות