פרשת ויגש - ולא יכול יוסף להתאפק

לאורך הפרשה עולות שאלות רבות: 

1. האם האחים לא שמים לב שמשהו מוזר? הרי הם רואים ששמים להם כסף באמתחות, הם רואים שהם יושבים אצל יוסף באוכל לפי סדר הגילאים, הם רואים שחושדים בהם לחינם, הם גם מחפשים את אח שלהם, זאת אומרת שהם יודעים שהוא נמכר למצרים ואמור להיות שם.

איך האחים לא מגלים את העניין? 

2. מדוע יוסף מסובב את הדברים בצורה שכזו? למה הוא מעליל עליהם עלילות? למה הוא לא מסתפק בכך כשבנימין מגיע לפניו? הרי זה התנאי שהוא הציב לאחים!

יש עוד שאלות נוספות, אבל שני אלה מספיקות בכדי לפתוח מהלך חדש בפסוקים שברצוני להציע.

במהלך הפרשיות האחרונות אנחנו מוצאים את יוסף מתאפק כמה פעמים:

"ויתאפק ויאמר שימו לחם"

"ויסוב החדרה ויבך וישב אליהם"

יוסף בוכה כמה פעמים במהלך המפגש עם האחים. זה דורש ממנו כוחות נפשיים גדולים. אך כאשר יהודה מתייצב לפניו - יוסף כבר לא יכול להתאפק וקורא "אני יוסף אחיכם".

מהפסוק נשמע שיוסף היה רוצה להתאפק, אבל הוא לא היה יכול. והוא מתגלה לאחים, ולמרות שיוסף מתגלה לאחים, האחים עדיין לא מאמינים לו!! למרות כל הסימנים המוזרים שקרו להם, למרות שהם יודעים שיוסף במצרים, הם לא מאמינים שזה יוסף.

מדוע?

ייתכן לומר שעוד כשיוסף חלם את החלומות, האחים לא האמינו לו בכלל שזה יקרה. מבחינתם הם תופסים את יוסף כילד מציק, מעצבן שכל מה שהוא ראוי להיות זה עבד. הרי הוא שנוי על כל 10 האחים האחרים בבית. אז בטח גם בכל מקום שילך אליו הוא יהיה שנוי ולא יוצלח.

אבל הנה לפניהם עומד משנה למלך, אסרטיבי שפועל בהצלחה רבה. אין מצב שזה יוסף! זה לא מי שהם מכירים.

הרמב"ן אומר שיוסף העליל על האחים עלילות כדי שהחלומות שהוא חלם יתקיימו, וכבר האחרונים על הרמב"ן שואלים - מה כל כך חשוב ליוסף שהחלומות יתקיימו?

יוסף, רוצה שהאחים יפנימו שהוא מוחל וסולח להם בלב שלם. ואם הוא בעצמו יגלה להם שהוא יוסף הרגשת האשמה והבושה שלהם תהיה כל כך גדולה שהם לא יאמינו לעולם שיוסף באמת סולח להם. וכדי שהאחים יפנימו שהכל מהלך אלוקי, ושבאמת יוסף סולח להם הוא חייב שיעקב אבא שלו ירד למצרים עם כל האחים, יראה את יוסף ומעצמו כבר יזהה את זה שיוסף, הבן שלו, הוא המשנה למלך. שהרי "ואביו שמר את הדבר". אבא שלו, בניגוד לאחים, ידע שכנראה החלומות יתקיימו. 

כך שבעצם, כל עוד האחים לא מגלים מעצמם שמי שעומד מולם הוא יוסף, הם לעולם לא יוכלו להפנים שהירידה למצרים היא מהלך אלוקי ושבאמת יוסף סולח להם.  

 וכך אנחנו מוצאים באמת בסוף הסיפור, לאחר שיעקב אבינו מת, האחים באים ליוסף ומבקשים שוב סליחה - הם לא מאמינים שיוסף סולח.

אבל כל עוד יעקב לא רואה את הדברים בעיניים הוא לא יאמין. וזה מה שאומרת התורה "ויפג ליבו כי לא האמין להם" ורק אחרי שראה את העגלות והבין שיוסף משנה למלך אז הוא היה מוכן לרדת למצרים ולהאמין שיוסף חי. כי התקיים החלום שיוסף יהיה מלך.