*דרשה לחיזוק בכבוד בית כנסת מתוך הפרשה*
מתוך כמה דברים שצפו בקהילה כתבתי לעצמי, ייתכן שזה יעזור גם לאחרים.
כל קהילה והעניין שלה.
בפרשתנו, פרשת וירא, מסופר שאברהם אבינו מקבל פני שכינה, ויחד עם זאת קם לקבל אורחים.
ומכאן למדו חז"ל גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה. *ומדוע חז"ל עושים את ההשוואה הזו?* הרי בסופו של דבר אברהם אבינו קיים קבלת פני שכינה יחד עם הכנסת אורחים. ה' מדבר אל אברהם תוך כדי שהוא עם המלאכים!
תוך כדי שהמלאכים מבשרים לאברהם על לידת הבן, ה' פונה לאברהם: "ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה..."
ואחר כך כששני מלאכים הולכים לסדום כתוב "וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה..." זאת אומרת שיש מלאך שלישי שנשאר שם וה' מדבר איתו תוך כדי זה.
ויש שיטות בראשונים (רש"י, ובפרט שיטת רשב"ם) שאמרו שבעצם הכנסת האורחים הזו בעצמה הייתה הקבלת פני שכינה, שהרי אחד המלאכים היה בעצמו מלאך שנושא את שם ה' הגדול עליו.
*אז למה חז"ל עשו השוואה גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה?*
ללמדנו, שלפעמים אדם עוסק במצווה של בין אדם למקום. אבל תוך כדי שהוא עושה את זה הוא יכול לקיים מצוות של בין אדם לחבירו. והדבר הזה הוא גדול יותר, וחשוב יותר!!
לדוג' השבוע ביום חמישי היינו תשעה אנשים בבית הכנסת, ברוך ה' אחד החברים שהתחזק ולקח על עצמו להתפלל שחרית זכה והגיע קצת לפני ישתבח.
חשבו על זה מה היה קורה - כמעט והתייאשנו. כמעט והיינו מוותרים על מניין השבוע, אבל בגלל החלטה של צדיק אחד שלקח על עצמו - מצאנו את עצמנו ברוך ה' מתפללים במניין והתפילה זרמה.
*כמה טוב הפעולה הזו עשתה* - גם בין אדם למקום. אדם התחזק והתפלל. *אבל גם בין אדם לחברו, איזו הרגשה טובה הייתה לנו שהתפילה המשיכה כרגיל, איזה עוצמה זה נותן למושב שהתפילות מתנהלות כסדרן, ולפעמים זה גדול יותר מקבלת פני שכינה!!*
מעבר לזה שבית הכנסת מלא ברוב עם גם ביום חול, הרי זה ברכה לכל הציבור כולו!!
*התחזקות על דיבור בבית הכנסת* המפגש הזה שקורה פעם בשבוע בבית הכנסת, אנשים באים להיפגש, לדבר לשוחח להחליף דברים. דמיינו שזה לא היה! לא סתם אנשים באים. זה נותן חיים וחיות לכל אחד מבני הקהילה הקדושה שפה.
אבל צריך לזכור שבראש ובראשונה המקום הזה הוא בית תפילה. ואם עושים את הדיבורים האלה בתוך בית הכנסת תוך כדי התפילה - זה לא יחזיק מעמד. הקדושה בורחת, השכינה בורחת, הברכה בורחת *וגם האנשים שהתפילה יקרה לליבם בורחים מבית כנסת כזה. ומהפרשה אנחנו לומדים שכבוד בני האדם גדול מכבוד שמים!*
לכן, מעבר להגעה שלנו לתפילה בבית הכנסת. אנחנו צריכים לתת כבוד למקום הזה. את הדיבורים אפשר לעשות מחוץ לבית הכנסת ואחרי התפילה. אבל בבית הכנסת אנחנו לוקחים על עצמנו, להגיע כמה שיותר בזמן, לכבד, להשתתף בתפילה, לקרוא ביחד עם כולם מתוך החומש ואחר כך בקידוש לשאול שאלות, לקרוא את המזמורים.
כשיש חוסר ריכוז בתפילה, כשיש דיבורים או יציאות החוצה זה משפיע על כל המתפללים! הדבר הזה בראש ובראשונה פוגע בנו - ויהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם.
*קהילה יקרה!!*
אנחנו צריכים בעזרת השם להתחזק מאוד בעניין הזה של כבוד בית הכנסת וכבוד התפילה. זה בנפשנו ממש. ואפשר להשתנות, כן זה אפשרי! זה בידינו!
ובפרט בימים אלה, שנפתח מניין ברוך ה' במושב סמוך וחלק מהאנשים הקבועים מחזקים שם את המניין, נתאמץ כולנו לחזק את המניין בימי החול שחרית, מנחה וערבית.
*שנזכה כולנו לראות בברכת ה' עלינו. מפה, מהיום הקדוש הזה שמשפיע ברכה על כל השבוע, ומהמקום הקדוש הזה שמשפיע ברכה על כל בני הקהילה. יצר הרע עומד לנגדנו להפריע לנו ולשבש לנו את המקום הזה, ואנחנו צריכים מאוד מאוד לשמור עליו.* לתת לו את הכבוד הראוי לו.
מתוך כמה דברים שצפו בקהילה כתבתי לעצמי, ייתכן שזה יעזור גם לאחרים.
כל קהילה והעניין שלה.
בפרשתנו, פרשת וירא, מסופר שאברהם אבינו מקבל פני שכינה, ויחד עם זאת קם לקבל אורחים.
ומכאן למדו חז"ל גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה. *ומדוע חז"ל עושים את ההשוואה הזו?* הרי בסופו של דבר אברהם אבינו קיים קבלת פני שכינה יחד עם הכנסת אורחים. ה' מדבר אל אברהם תוך כדי שהוא עם המלאכים!
תוך כדי שהמלאכים מבשרים לאברהם על לידת הבן, ה' פונה לאברהם: "ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה..."
ואחר כך כששני מלאכים הולכים לסדום כתוב "וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה..." זאת אומרת שיש מלאך שלישי שנשאר שם וה' מדבר איתו תוך כדי זה.
ויש שיטות בראשונים (רש"י, ובפרט שיטת רשב"ם) שאמרו שבעצם הכנסת האורחים הזו בעצמה הייתה הקבלת פני שכינה, שהרי אחד המלאכים היה בעצמו מלאך שנושא את שם ה' הגדול עליו.
*אז למה חז"ל עשו השוואה גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה?*
ללמדנו, שלפעמים אדם עוסק במצווה של בין אדם למקום. אבל תוך כדי שהוא עושה את זה הוא יכול לקיים מצוות של בין אדם לחבירו. והדבר הזה הוא גדול יותר, וחשוב יותר!!
לדוג' השבוע ביום חמישי היינו תשעה אנשים בבית הכנסת, ברוך ה' אחד החברים שהתחזק ולקח על עצמו להתפלל שחרית זכה והגיע קצת לפני ישתבח.
חשבו על זה מה היה קורה - כמעט והתייאשנו. כמעט והיינו מוותרים על מניין השבוע, אבל בגלל החלטה של צדיק אחד שלקח על עצמו - מצאנו את עצמנו ברוך ה' מתפללים במניין והתפילה זרמה.
*כמה טוב הפעולה הזו עשתה* - גם בין אדם למקום. אדם התחזק והתפלל. *אבל גם בין אדם לחברו, איזו הרגשה טובה הייתה לנו שהתפילה המשיכה כרגיל, איזה עוצמה זה נותן למושב שהתפילות מתנהלות כסדרן, ולפעמים זה גדול יותר מקבלת פני שכינה!!*
מעבר לזה שבית הכנסת מלא ברוב עם גם ביום חול, הרי זה ברכה לכל הציבור כולו!!
*התחזקות על דיבור בבית הכנסת* המפגש הזה שקורה פעם בשבוע בבית הכנסת, אנשים באים להיפגש, לדבר לשוחח להחליף דברים. דמיינו שזה לא היה! לא סתם אנשים באים. זה נותן חיים וחיות לכל אחד מבני הקהילה הקדושה שפה.
אבל צריך לזכור שבראש ובראשונה המקום הזה הוא בית תפילה. ואם עושים את הדיבורים האלה בתוך בית הכנסת תוך כדי התפילה - זה לא יחזיק מעמד. הקדושה בורחת, השכינה בורחת, הברכה בורחת *וגם האנשים שהתפילה יקרה לליבם בורחים מבית כנסת כזה. ומהפרשה אנחנו לומדים שכבוד בני האדם גדול מכבוד שמים!*
לכן, מעבר להגעה שלנו לתפילה בבית הכנסת. אנחנו צריכים לתת כבוד למקום הזה. את הדיבורים אפשר לעשות מחוץ לבית הכנסת ואחרי התפילה. אבל בבית הכנסת אנחנו לוקחים על עצמנו, להגיע כמה שיותר בזמן, לכבד, להשתתף בתפילה, לקרוא ביחד עם כולם מתוך החומש ואחר כך בקידוש לשאול שאלות, לקרוא את המזמורים.
כשיש חוסר ריכוז בתפילה, כשיש דיבורים או יציאות החוצה זה משפיע על כל המתפללים! הדבר הזה בראש ובראשונה פוגע בנו - ויהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם.
*קהילה יקרה!!*
אנחנו צריכים בעזרת השם להתחזק מאוד בעניין הזה של כבוד בית הכנסת וכבוד התפילה. זה בנפשנו ממש. ואפשר להשתנות, כן זה אפשרי! זה בידינו!
ובפרט בימים אלה, שנפתח מניין ברוך ה' במושב סמוך וחלק מהאנשים הקבועים מחזקים שם את המניין, נתאמץ כולנו לחזק את המניין בימי החול שחרית, מנחה וערבית.
*שנזכה כולנו לראות בברכת ה' עלינו. מפה, מהיום הקדוש הזה שמשפיע ברכה על כל השבוע, ומהמקום הקדוש הזה שמשפיע ברכה על כל בני הקהילה. יצר הרע עומד לנגדנו להפריע לנו ולשבש לנו את המקום הזה, ואנחנו צריכים מאוד מאוד לשמור עליו.* לתת לו את הכבוד הראוי לו.
חזקו ואמצו!
תגובות