"רק את בני לא תשב שמה"
מה ההוא אמינא שיצחק ילך לחרן? הרי יצחק בכלל לא יצא עם אליעזר.
ואם העבד יחזור לארץ בלי האישה ויאמר לאברהם שהמשפחה הסכימו בתנאי שיצחק ילך אליהם, אזי אברהם לא יאשר לו לזה.
ואולי, זה בשביל המשא ומתן של העבד שם. שאם בכלל תעלה הצעה כזו מצד המשפחה, אזי העבד יאמר שאדונו לא מאשר את זה.
וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃
מה המשמעות? למה הכתוב מספר על זה?
וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־עָזַ֥ב חַסְדּ֛וֹ וַאֲמִתּ֖וֹ מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗י בַּדֶּ֙רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יְהֹוָ֔ה בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
עבד אברהם אומר ברוך ה' על שהביא אותו לבית אחי אדונו לישון. עוד לפני שבכלל הוא סיים את השליחות!
(כט) וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רׇץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃
(ל) וַיְהִ֣י׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתוֹ֒ וּכְשׇׁמְע֗וֹ אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃
שני פסוקים אלה יש בהם קושי:
1. כתוב שלבן רץ אל הבאר החוצה אל העין. ורק אחר כך וירא את הצמידים על ידי אחותו.. ויבוא אל האיש! ועוד, שבהתחלה כתוב שרץ ואחר כך ויבא.
אור החיים הקדוש- משבח את לבן.
וּמַ֙יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יו וְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃
בפסוק זה לראשונה אנחנו מתוודעים לכך שהיו איתו עוד אנשים. חוץ מזה, למה הפרט הזה שהעבד הביא תבן לגמלים ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר איתו?
העבד מספר למשפחת רבקה: אֲנִי֩ טֶ֨רֶם אֲכַלֶּ֜ה לְדַבֵּ֣ר אֶל־לִבִּ֗י
וכן במעשה עצמו ויהי הוא טרם כילה לדבר.
למה חשוב לספר לנו שהדבר קורה ממש תכף לסיום דיבורו?
וְ֠עַתָּ֠ה אִם־יֶשְׁכֶ֨ם עֹשִׂ֜ים חֶ֧סֶד וֶֽאֱמֶ֛ת אֶת־אֲדֹנִ֖י הַגִּ֣ידוּ לִ֑י וְאִם־לֹ֕א הַגִּ֣ידוּ לִ֔י וְאֶפְנֶ֥ה עַל־יָמִ֖ין א֥וֹ עַל־שְׂמֹֽאל׃
ברור בפסוק זה שיש פה חכמה של העבד, שהרי אם היה אומר למשפחת רבקה שהיא היחידה שמתאימה, הם היו מעלים את המחיר עבורה.. אבל מה המחיר היו דורשים עבורה? ממה העבד חושש? הרי כסף וזהב יש איתו! כבוד להתייחס לאברהם אבינו יש איתו! מדוע שמשפחת רבקה לא תרצה לשלחה עם העבד?
סימן לסיום שלבים - השתחוויה
בכל שלב שבו העבר מרגיש שהוא בעצם עבר מסוכה רצינית הוא משתחווה.
השתחוויה ראשונה: מציאת האישה
(כה) וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃
(כו) וַיִּקֹּ֣ד הָאִ֔ישׁ וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַֽיהֹוָֽה׃
השתחוויה שניה: הסכמת המשפחה
(נא) הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
(נב) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה לַֽיהֹוָֽה׃
הכפילות בהסכמת המשפחה לחתונה
תגובת לבן ובתואל לעבד אברהם כפולה:
מיד לאחר סיפור העבד הם מגיבים - מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב.
הנה רבקה לפניך קח ולך.
אולי מהתרגשות הדברים, אולי מהתפעלות הדברים - היה ברור להם שרבקה הולכת איתו אפילו תכף ומיד.
לאחר הסכמה ראשונית של המשפחה. מרשה העבד לעצמו:
להוציא כלי כסף כלי זהב ובגדים ומגדנות.
הוא אוכל שותה ישן ומתכוון לקום וללכת. אלא שאז מגיע העיכוב.
רגע, חכה לא עכשיו. הנערה תשב איתנו ואז תלך.
וכאן מגיע השלב של השאלה לאישה:
וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃
את יצחק לא שאלו אם הוא רוצה, אבל החלטת רבקה ללכת סיימה את הסיפור. היא בחרה בו! יצחק לא בחר בה!
תגובות