פרשת האזינו - בין כיפור לסוכות

שבת שבין כיפור לסוכות היא שבת מיוחדת מאוד

האוויר נקי, אפשר להרגיש את זה בהתעוררות הטבעית שיש למצוות ולתפילה.

חזל אמרו "ולקחתם לכם ביום הראשון..." ראשון לחשבון עבירות. כי עד אז הכל ממש נקי.

כדי להבין את משמעותה של השבת הזו והימים בין כיפור לסוכות, נמשיל את זה בשני משלים מעולם התחבורה.

משל 1: הטסט

נער בגילאי 18+ נערך להוציא רישיון נהיגה לאחר 30 שיעורים מגיע הטסט, התרגשות רבתי. מגיע יום הטסט, ולאחר מכן הטסט עובר.

התשובה האם עבר את הטסט או לא, יכולה להגיע תוך כמה שעות. בינתיים הכל ניחושים, סימנים - הנער יספר להוריו: הטסטר דפק לי ברקס "הלך עלי". "לא הסתכלתי במראה לימין", או לחילופין "הטסטר היה נחמד ואדיב, האיר לי פנים ובא לקראתי"...

סימנים סימנים. גם בחיים יש סימנים, ביום כיפור התבלבלתי ואמרתי "האל הקדוש", או כל הזמן חיכיתי שהתפילה תעבור, לא הרגשתי טוב והייתי חייב לפתוח את הצום.. רבתי עם אנשים.. לחילופין הייתי באורות, הייתה לי התעוררות גדולה..

כל אלה זה רק סימנים. לא צריך להתרגש מסימנים.

העיקר להמשיך לעבוד עבודת ה' בשמחה.

מסופר על הבעל שם טוב, שפעם אחת (ייתכן וזה היה אחרי כיפור) אחרי תפילת ערבית היו צריכים לומר ברכת לבנה, והבעל שם טוב ידע שיש גזירה בשמים. ואם הלבנה מכוסה ולא יוכלו לברך, הגזירה תתקיים ויצטרכו לבטל אותה.

החסידים שלא ידעו דבר ממה שקורה בשמים, רקדו ושמחו והבעל שם טוב ישב בכובד ראש. החסידים רוקדים ובלא מבינים למה הבעל שם טוב לא מצטרף. בין לבין כל פעם יוצא חסיד לבדוק מה עם הלבנה. במהלך הריקודים משכו החסידים את הבעל שם טוב שירקוד איתם

 לאחר ריקוד אחד או שניים, הפסיק אותם אחד החסידים וקרא - הלבנה יצאה בואו נברך ברכת לבנה.

ואז גם ארשת פניו הרצינית של הבעל שם טוב התחלפה בשמחה.

לשמחה עצמה יש כוח לשנות את הדינים

 ולכן בחג סוכות - לא משנה מה נגזר על האדם, על ידי השמחה הכל יכול להשתנות.

אז מה עבודתנו בימים אלה?

נמשיך זאת במשל 2:

אדם עבר את הטסט, הלך לקנות רכב. יש מי שזכה במה שזכה ויכול היה לקנות טסלה, בלחיצת דוושה קלה הוא נמצא על 120 קמ"ש. ויש מי שלא זכה וקיבל סוסיתא. צריך להתאמץ הרבה כדי להגיע למהירות הנדרשת.

שניהם יוצאים למסלול משלהם, שהרי לכל אחד מסלול חיים משלו, אין תחרות. בסוף כולם מגייים לקו הסיום. השאלה כמה הדרך תהיה משמעותית.

בעל הטסלה, יכול לומר לעצמו - אין לי מה לדאוג, יהיה בסדר, ויתנהג בשאננות. ואילו בעל הסוסיתא, יבין שלפניו משימה מאתגרת וייתן את כל הכוחות שלו להצליח. הוא יהיה מרוכז ולא יפספס דברים בדרך. בסוף ייתכן ויסיים את המסלול בהצלחה מרובה יותר משל הטסלה.

כך אנחנו, גם מי שעבר את יום כיפור בטוב, ולשנה החדשה יקבל 'טסלה', עליו להתאמץ ולהתרכז ולא לחיות בשאננות. וגם מי שקיבל סוסיתא, אם יתאמץ  לא יחסיר כלום מעבודתו במהלך השנה.

זה תפקידנו בימים אלה, להרבות בעבודת ה', בתפילה, בשמחה, בדקדוק המצוות, בדיבור חברים ובאהבת תורה.