פעם אחת בחג הסוכות בעת תקופת שלטון הבריטים בארץ, החליטו הבריטים על עוצר ואסרו לצאת מהבתים לסוכה. הרב אברהם ברזאני - חתנו של הרה"ג המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצ"ל (בנו משה ברזאני הי"ד נהרג על קידוש ה'). הלך וישב בסוכה והחל ללמוד. והנה עברו שוטרים בריטים ושמעו קולות מתוך הסוכה, ונכנסו לראות מי נמצא שם. הם נכנסו ולא ראו שום אדם – "קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול". הם שאלו: מי כאן ? אך חכם אברהם לא ענה להם אלא המשיך ללמוד בקול רם. על זה נאמר (תהלים כז, ה) "כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני".
(הרב מרדכי אליהו, קול צופייך, סוכות תשס"ז, גליון מס' 375)
יש את אותו סיפור שמרן הרב זצ"ל סיפר בגרסה קצת אחרת:
הביטחון הגמור בבורא עולם הוא שהיה לעזר ולאחיסמך בקרב כל גדולי ישראל לבל יאונה להם כל רע. הנה מסופר על הרב הגאון והחסיד חכם אברהם ברזני זצוק"ל, שהיה חתנו של רבי יהודה פתיה ע"ה, שבחג הסוכות בתקופה בה היה גר בשכונת "בית ישראל" והיו מהומות עם הערבים, הטילו הבריטים "סגר" על כל תושבי המקום ואסרו עליהם לשהות בחוץ ובסוכות. חכם אברהם לא התייחס לדברים ויצא לסוכתו בשלוות נפש, וישב ללמוד שם בקול ובנעימות. הבריטים ששמעו את קול ניגון תורתו, פרצו לסוכתו לחפש מי הוא זה שהפר את חוקי המנדט ולתדהמתם לא מצאו איש בסוכה. אחרי שיצאו מהמקום, שוב שמעו קולות לימוד מתנגנים מהסוכה, ושוב פרצו ולא ראו אף אחד, והדבר היה לפלא גדול. כשפגש רבי אברהם את חמיו חכם יהודה פתיה זצוק"ל וסיפר לו את שאירע, קרא עליו חמיו את הפסוק "כי יצפנני בסוכה", אבל אמר לו שלהבא אין סומכים על הנס.
(קול צופייך בלק תשס"ז, גליון מס' 407)
תגובות