דרשה לנעילה

*שעת נעילה*

*מה מיוחד כל כך ברגע נעילת השערים? למה הכל מתנקז לאותו רגע?*

רוב תפילותינו, בקשותינו ומאוויינו במהלך השנה הם על הבקשה הזו. רפואה שלימה, פרנסה בשפע, זיווג הגון, ילדים..

*גם בימים נוראים, אנחנו מתפללים תפילות מהסוג הזה: "ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה..."*

תפילה מסוג זה מעוררת תנועה מסוג אחד בנפש - תחינה ובקשה מאת בורא עולם לשנה טובה.

אבל *תפילות הימים הנוראים כוללים בתוכם גם תנועה הפוכה לגמרי.*

היא באה לידי ביטוי בעיקר בברכת המלך הקדוש:

"לדור ודור המליכוו לא-ל... ובכן תן פחדך.. ובכן תן כבוד לעמך.."

תנועה זו הפוכה לגמרי:

היא אומרת כך: *בורא עולם, יודע מה? עזוב אותי. תעשה בי מה שאתה רוצה. אבל השאלה היא מה איתך? מה עם הכבוד לעם שמייצג אותך?*

ממילא התפילה עלי, היא תפילה על עוד אחד מברואי ה' שנבראו פה כדי לעשות את רצונו. וזו תפילה גבוהה מאוד.

בשעת הנעילה אנו עומדים לקראת סוף יום כיפור. ואומרים לבורא עולם: עברנו את כל יום כיפור, עברנו עשרת ימי תשובה, עברנו 40 יום סליחות והתחזקויות - אנחנו באמת לא יודעים מה נגזר עלינו. אבל עזוב אותנו בורא עולם, מה איתך? מה עם התכלית לשמה בראת את העולם? האם נזכה להיות באמת חלק בזה?

אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו.

לסיום:

נזכיר את דברי החטוף עומר שם טוב. התבודדות בשבי זה צורך קיומי. אני פותח את הבוקר ואומר לאלוקים "בוקר טוב". לפעמים שואל "מה שלומך בורא עולם? איך הףאתה הבוקר?"