פרשתנו פותחת בפסוק:
"וילך משה וידבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל"
ורבים מהמפרשים הקשו, לאן הלך משה?
ר' ברוך אברהם טולדאנו, בעל הספר אמרי ברוך, מביא שלושה תירוצים לכך. כל תירוץ כזה הוא כלל עיקרי לחיים. נביא את הכללים ולאחר מכן סיפור שימחיש את העיקרים לחיים:
כלל ראשון: ה' תמיד איתך
1. משה רבנו אמר לישראל, עוד רגע אני הולך לבית עולמי ומי שיחליף אותי יהיה יהושע בן נון. אני יודע שכאשר אלך יהיה לכם חסרון גדול, אבל דעו לכם שבאמת מי שמנהיג אתכם זה לא אני זה ה' אלוקיכם שהוא יעבור לפניכם. נכון גם יהושע הוא יעבור לפניכם אבל זה יהיה מצד הנהגת הארץ. באמת מי שהנהיג אתכם בימי ומי שינהיג אתכם בימי יהושע יהיה ה' - ה' אלוקים תמיד איתכם.
כלל שני: עצת חז"ל לחשוב כאילו היום זה היום האחרון לחיים
2. משה רבנו אמר לישראל, אנוכי היום בן מאה ועשרים שנה, אבל כל יום הלכתי במחשבה שזהו יומי האחרון לכן כל ימי השתדלתי שיהיו הכי טובים שיש כאילו הם הימים האחרונים לחיי.
כלל שלישי: ללכת לפייס אחרים
3. משה רבנו כמנהיג ציבור ספג בהכרח הרבה ביקורת וחוסר הסכמה. לא כולם אהבו אותו וחלק גם ביזו אותו והשפילו אותו, אפילו רצו לרגום אותו ואת אהרון באבנים. בגלל המחלוקות הקשות ייתכן שיש כאלה שעוד שומרים טינה ולא מעיזים לבוא לבקש סליחה. לפני שמשה רבנו נפרד מישראל הוא הולך 'להמציא את עצמו' בפני אלה שחלקו עליו כדי שיוכלו להרגיש בנוח ואולי יתפייסו ויבקשו סליחה.
סיפור שממחיש את שלושת הכללים
מספר הרב משה רגב
רבותי, רוצה לשתף אתכם בסיפור מטורף שקרה לי הבוקר. כולי צמרמורת.
בערב ראש השנה עשיתי חשבון נפש, ופתאום הבזיק לי איך לפני 30 שנה בגיל 13 עשיתי בבית כנסת הזמנות לארבעת המינים, והיו 2 שקנו סט מהודר א' במחיר 120 שח והאתרוג לא היה מי יודע מה.
חשבתי לעצמי, איך אני חוזר על זה בתשובה? איך אני ימצא אותם ובקושי אני זוכר איך הם נראים.
והנה, הבוקר אני מתפלל בכותל, ובדיוק לידי הגיע הבית כנסת הזה מנתניה.
בערך 80% מהאנשים שהיו בתקופתי כבר נפטרו. והנה פגשתי את שני האנשים האלה וביקשתי מהם סליחה. אחד לא זכר וצחק והשני זכר וסלח...
תגובות