דרשה לפני התקיעות, מאת הרב הלל מרצבך ראש השנה תשפ"ו,
- כשמתבוננים בעקדה עולה שאלה גדולה, של מי הניסיון הגדול יותר של יצחק או של אברהם? יש צד שיצחק גדול שהסכים למות בלי שהצטווה, ויש צד שאברהם גדול הסכים להרוג את הבן שלו, שזה וודאי ניסיון קשה מאוד להקריב את הבן שלך?
- כדי לענות על זה יש להתבונן בעוד שאלה שעולה באמצעות פסוק תמוה מתוך פרשיית העקדה (בראשית כב, ו-ח):
"וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:"
- לשם מה מובא הפסוק שיצחק אומר לאביו: "ויאמר אבי", ועונה לו אברהם: "הנני בני". לכאורה זה מיותר. וכן לא מובן מה זה "וילכו שניהם יחדיו".
- ואולי אפשר להסביר שהכוונה היא של יצחק לשאול: אבא, אתה איתי? אנחנו באותו ראש? אתה מוכן למסירות נפש יחד איתי? אומר לו אברהם: "הנני בני". אני במסירות נפש כמוך. ביחד למען שמו באהבה.
- גם בדורנו מסירות הנפש של החיילים היא אדירה אבל לא פחות מכך המסירות של האבות והאמהות שלהם. הם ביחד באותה מסירות מוכנים לתת את היקר להם מכל. החיילים שבעזה יחד עם התפילות שכאן. כולם מוכנים למסירות נפש אדירה.
- כמובן, שאנחנו לא רוצים מוות. אנחנו לוקחים את השופר שהוא מהאייל, ולא לוקחים את סכין השחיטה, לא את החבל שאיתו עקדו, ואפילו לא את האש. זאת כדי לבטא שאיננו חפצי מוות. אנחנו חפצי חיים. עקדת יצחק מעידה על נכונות למסירות נפש, שלנו ושל האהובים שלנו שמוכנים להשקיע את יקירהם. מראים לקב"ה שיש לנו נכונות ומוכנות למסור את הנפש.
- עם זה אנו באים מול הקב"ה ואומרים לו ההורים והילדים באותו ראש מוכנים למסור את הנפש. מבקשים ממך למצוא את האייל שיחליף את קורבן האדם בקורבן אחר.
- כשמתבוננים בעקדה עולה שאלה גדולה, של מי הניסיון הגדול יותר של יצחק או של אברהם? יש צד שיצחק גדול שהסכים למות בלי שהצטווה, ויש צד שאברהם גדול הסכים להרוג את הבן שלו, שזה וודאי ניסיון קשה מאוד להקריב את הבן שלך?
- כדי לענות על זה יש להתבונן בעוד שאלה שעולה באמצעות פסוק תמוה מתוך פרשיית העקדה (בראשית כב, ו-ח):
"וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:"
- לשם מה מובא הפסוק שיצחק אומר לאביו: "ויאמר אבי", ועונה לו אברהם: "הנני בני". לכאורה זה מיותר. וכן לא מובן מה זה "וילכו שניהם יחדיו".
- ואולי אפשר להסביר שהכוונה היא של יצחק לשאול: אבא, אתה איתי? אנחנו באותו ראש? אתה מוכן למסירות נפש יחד איתי? אומר לו אברהם: "הנני בני". אני במסירות נפש כמוך. ביחד למען שמו באהבה.
- גם בדורנו מסירות הנפש של החיילים היא אדירה אבל לא פחות מכך המסירות של האבות והאמהות שלהם. הם ביחד באותה מסירות מוכנים לתת את היקר להם מכל. החיילים שבעזה יחד עם התפילות שכאן. כולם מוכנים למסירות נפש אדירה.
- כמובן, שאנחנו לא רוצים מוות. אנחנו לוקחים את השופר שהוא מהאייל, ולא לוקחים את סכין השחיטה, לא את החבל שאיתו עקדו, ואפילו לא את האש. זאת כדי לבטא שאיננו חפצי מוות. אנחנו חפצי חיים. עקדת יצחק מעידה על נכונות למסירות נפש, שלנו ושל האהובים שלנו שמוכנים להשקיע את יקירהם. מראים לקב"ה שיש לנו נכונות ומוכנות למסור את הנפש.
- עם זה אנו באים מול הקב"ה ואומרים לו ההורים והילדים באותו ראש מוכנים למסור את הנפש. מבקשים ממך למצוא את האייל שיחליף את קורבן האדם בקורבן אחר.
תגובות