כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידיך ושבית שביו נ"ל בס"ד ידוע אין דבר מכניע הקליפות והמשטנים כמו מזמורי תהלים דלכן נקראים זמירות לשון זימור שמזמרים עריצים ואויב ישראל הוא הנחש וקודם אותיות נחש יש זמר ובזה יובן מ"ש השי"ת לנחש הוא ישופך ראש ר"ל ישופך בזמר שהוא ראש לאותיות שמך ואתה תשופנו עקב סוף אותיות נחש יש תס"ט כמנין איש חמסים וכמנין דין קשה דעל ידי שתחטאינו ותעשהו איש חמסים אז תעורר עליו דין קשה
ועוד כתב בן איש חי.
> **"ובאופן אחר נ"ל בס"ד בהקדים מ"ש הרב ארץ החיים בפסוק 'תורת ה' תמימה' דמפסוק זה עד 'הנחמדים מזהב' יש ששה הוי"ות"**
> כלומר: יש פסוקים בתהילים (פרק י"ט) שבקטע הזה מופיע שם ה' (י-ה-ו-ה) שש פעמים.
> **"וקבלתי כשאדם בדרך ופגעו בו אויבים יאמר פסוקים אלו על אצבעותיו ויתחיל מהגודל ויבואו שם הוי"ה תמיד על האצבע הסמוך לגודל הנקרא אצבע בסתם ויבא עליו ששה הויו"ת ואח"כ יראה את האצבע ההיא נגד האויב"**
> קבלה בידו: אם מישהו נמצא בסכנה או מול אויבים, שיאמר את הפסוקים האלה תוך שהוא מונה אותם על האצבעות שלו. תמיד שם ה' ייפול על האצבע הסמוכה לאגודל (ה"אצבע" הקלאסית), ואז יש על האצבע הזאת שישה שמות ה'. אחר כך הוא מראה את האצבע הזאת כלפי האויב.
> **"ונ"ל הטעם כי אצבע זו היא גבורה וכאשר מזכיר עליה ששה פעמים הוי"ה שהיא חסד ממתק אותה וידוע ע"י מיתוק הגבורה נכנע האויב"**
> ההסבר: האצבע הזאת מייצגת "גבורה" (דין). כשאומרים עליה שישה פעמים שם ה', שהוא "חסד", החסד ממתק את הגבורה. וכשדין נמתק – האויב נכנע.
> **"ונ"ל לכן המגן שנ דוד הע"ה היה בו ששה קצוות כנגד ששה הויו"ת אלו שהיה נוצח על ידם"**
> לכן, גם המגן של דוד המלך (מגן דוד) יש בו שישה קצוות, לרמוז לשישה שמות ה' האלו, שבזכותם היה מנצח.
> **"ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב לדוד 'ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה' – אצבעותי דייקא"**
> הפסוק מדבר על כך שה' לימד את דוד להשתמש בידיים ובאצבעות במלחמה. רמז לכך שהכוח היה דווקא באצבע שעליה מוזכרים שמות ה'.
> **"ונראה לכך זכתה אצבע זו שכל ההזאות הם בה"**
> לכן גם במקדש, כל ההזאות (דם הקורבנות) נעשו דווקא באצבע הזו.
> **"והנה אם תשים שתי ידים גבם למעלה ופניהם למטה כפי המונח שיניחם האדם בשעת ברכה שמברך בהם ותמנה את ז' כורתי ברית באצבעות תהיה אצבע הסמוכה לגודל כנגד דוד הע"ה נמצא מקומו הוא באצבע ששורה עליה שם הוי"ה"**
> אם מניחים את הידיים כמו שמניחים אותן בברכה, ורואים את שבעת כורתי הברית (האבות שנכרתו עליהם ברית) באצבעות, האצבע הסמוכה לאגודל מתאימה לדוד המלך – ושוב, היא האצבע שעליה שורה שם ה'.
> **"ולכך אמר 'ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו' כי אצבע שבו רמוז שם הוי"ה עמו"**
> זהו הסוד שכתוב על דוד שה' היה איתו – כי שמות ה' היו רמוזים באצבע שלו.
> **"וז"ש 'כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידיך' – ר"ל בסגולה שתעשה בידך בכונה הנז' ששוב תראה את היד לאויב ובזה תנצח ושבית שביו"**
> גם הפסוק בפרשה – "כי תצא למלחמה" – רומז לסגולה הזו: תעשה בידך את הכוונה של הזכרת שישה שמות ה' על האצבע ותראה אותה כלפי האויב – ותנצח.
> **"ובזה יובן 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך' – נקרא דייקא, שקורין ששה הויו"ת בפה על האצבע ויראו ממך כאשר תראה להם האצבע שנקרא עליה שם הוי"ה"**
> גם הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – הכוונה: כשאתה ממש קורא את שמות ה' בפה, על האצבע הזו, ואז מראה אותה – זה מה שגורם לאומות לפחד ממך.
כשהייתי בקורס רבנים צבאיים סיפר לנו הרב משה בנבנישיתי, אחד המפקדים בקורס, סיפור:
במבצע צוק איתן, התמקמנו באחד הבתים. אני והצמד שלי תפסנו עמדות מול אחד החלונות והיינו דרוכים. ישבנו שם כמה זמן, ואז אנחנו מקבלים קריאה בקשר מהמודיעין שהם מזהים חוליית נ"ט בבית הספר שנמצא מולם
זה היה לילה חשוך, לא רואים כלום ורק האמר"ל נמצא לידנו. אנחנו מסתכלים דרך האמר"ל אבל לא מזהים כלום. בינתיים הקשר מדווח אנחנו מזהים שהם מתקרבים אליכם לכיוונכם, אבל עדיין לא מזהים כלום. ויש רעש אדיר מסביב.
המודיעין כבר לוחץ הם ממש חצי דקה מכם. אלכס הצמד שהיה לידי, אמר לי "תעשה משהו" תגיד את הפסוקים שלך שאמרת לנו שהם סגולה.
ואז הרב משה אמר את הפסוקים, הוא סופר את הפסוקים על הידיים, ממש כמו שאמר הבן איש חי. וכשהגיע למילים האחרונות "הנחמדים מזהב" הוא הצביע לעבר החלון ושמעו פיצוץ.
ההדף היה חזק ולא ראו כלום, אחרי שהכל נרגע, הם מסתכלים אחד על השני, רואים ששניהם בסדר בודקים את עצמם שהם לא נפגעו ומגלים שבאמת הכל היה בסדר.
בהתחלה הם לא הבינו מי ירה ומה היה הפיצוץ אבל לאחר שהכל נרגע התברר שהיה שם טמר ליד ששמע את הדיווחים מהמודיעין ויצא לעזרה. בדיוק כשהחוליה הייתה ממש ממש קרובה אליהם הטנק ירה עליהל וחיסל אותם.
תגובות