קומו לסליחות דגים סיפור תוניס
במשך כל חודש אלול ובעשרת ימי התשובה, השמש בעיר גאבס היה מעיר את יהודי השכונה בערך בשעה שלוש, לקום לסליחות. מלווה לפעמים בבנו הקטן, ומחזיק מנורת נפט כדי להאיר את דרכו, הוא הלך בסמטאות העיר ודפק על דלתות ותריסי הבתים. וקרא בקול רם "קומו יהודים, קומו לסליחות". עבור אלה שהכיר היטב, היה מוסיף עוד כמה הערות או כינויים לזרז את ההשכמה. לאחר ששמע את תגובתם הפסיק את קריאותיו.
יום אחד קריאות אלה העירו את השכן הערבי והוא שמע את מה שאמר השמש, לאחר שנשאר ער גם למחרת שמע שוב אותן קריאות. הוא הבין שהשמש אומר "קום יהודי, קום אסרי אל-חות" (קום יהודי, קום לקנות דגים). בבוקר השכן שהיה דייג אסף את כל חבריו למקצוע ושאל אותם אם מישהו מוכר ליהודים דגים באמצע הלילה בבית הכנסת. כולם, כמובן ענו בשלילה. אז הוא סיפר להם שהיהודים נקראים לקום כל בוקר מוקדם מאוד והולכים לבית הכנסת, ע"מ לקנות דגים מדייגים שבאים מחוץ לעיר.
האסיפה החליטה להקדים את מתחריהם. הם קמו בחצות לילה לדוג דגים והתמקמו עם שללם בכיכר בית הכנסת עוד לפני שהיהודי הראשון יגיע. היה זה ערב ראש השנה. הכעס בא אחרי ההפתעה, מפני שאף יהודי לא קנה מהם דגים. חשבו שהדייגים האחרים נמצאים בעזרה של בית הכנסת, וחיכו עד שכל המתפללים יצאו לאחר תפילת שחרית, ואז ראו שלאף אחד לא היו דגים בידיו.
כשאין מקררים, הדג מסריח די מהר. כשהבינו הערבים שאין מי שיקנה מהם את הסחורה, החליטו למכור את הדגים במחצית המחיר הרגיל. כל היהודים חזרו הביתה בערב החג עם אשכול דגים בידם (שׁקוֹק). כולם אכלו בחג הזה קוסקוס עם דגים.
כעבור שנה, ביום הכיפורים, בברכת הכוהנים, ראו בבית הכנסת הרבה אימהות נושאות תינוקות בערך באותו גיל, בני כמה חודשים. הזקנים מספרים שכל אלה שאכלו מהדגים של הסליחות התברכו בפריון. מספר התינוקות בשנה זו היה הרבה יותר גדול מאשר בשנים קודמות, ונתנו להם שמות של דגים. מאז אותו מקרה שמות של דגים היו נפוצים בגאבס בתוניסיה, ואפילו צלחות החג קושטו בדגים.
למשל: חותה, חוויתה, סברוסה, מנאנה, מורגאנה, באחריה, חואתי, חאוואת, מאנאני, קארוס, אוזיפה.
תגובות