כוחה של תפילה
אתמול התקשר אלי אחד החבר'ה שלנו (שלומד בישיבה) מגבעתי וסיפר לי.
אתמול בלילה בזמן הקרבות הייתי בחמ"ל, ניגש אלי מפקד החמ"ל ואומר לי: "יש לי משימה בשבילך, אתה דתי, נכון? עם כיפה. לך תתפלל."
אמרתי לו, "מה?" מדובר במפקד חילוני לגמרי שגר עם הבת זוג שלו בתל אביב.
הוא אומר לי "שמע מה שאני אומר. עכשיו זה רק תפילות. אנחנו כבר זמן ארוך עם כמה נמ"רים תקולים באמצע שטח חשוף, יכולה להיות פה קטסטרופה, ולא מצליחים לתקן אותם. לך תתפלל, או שיתקנו אותם עכשיו או שחמס הולך לתקוף, אנחנו במצב קשה.
לקח לי זמן לעכל. ובכלל אני לא מצליח להתרכז אבל יצאתי להתבודדות.
אמרתי להשם שהם בנים שלנו, ושירחם עליהם ושלא יהיה חילול השם ודברים כאלה.
לא כל כך התרכזתי אבל בסדר.
אחרי רבע שעה חזרתי לחמ"ל, תוך כדי מבקש שה' ישמע את התפילה שלי איך שהיא.
הגעתי לחמ"ל – מגיע אלי המפקד, כולו באורות – אומר לי "אתה לא מבין מה קרה פה! דקה אחרי שהלכת, הנמר הראשון תוקן, אחרי קצת זמן – עוד אחד. עכשיו כולם תוקנו וממשיכים בלחימה!
אתה לא נכנס לעזה – אני צריך אותך פה לתפילות!"
סיפור אמיתי ומדהים מעזה על כח התפילה.
הסיפור נשלח בקבוצת וואצאפ "סיפורים ללב" של האיגוד. אמא של החייל בקבוצה והעידה - זה הבן שלי.
תגובות