רק עכשיו באתי מהדרך

הסיפור:

מספרים שפעם המגיד מדובנה הגיע אל הגאון מווילנה, שכידוע העריך אותו מאוד.

מיד כשנכנס, ביקש ממנו הגאון: "אמור לי איזה משל."

ענה לו המגיד מדובנה במשל הבא:

פעם יהודי אחד קנה עז. הוא חזר הביתה בשמחה ואמר לאשתו: "קניתי עז – שיהיה לנו חלב טרי בבית."

האישה שמחה, יצאה לחצר וחולבת, חולבת – אבל שום דבר לא יוצא.

חוזרת אליו אחרי זמן קצר ואומרת לו: "בעלי, לא קנית עז – קנית תיש!"

אמר לה הבעל: "אשתי היקרה, מה פתאום תיש? זו עז! רק תביני – מהשוק עד לפה, מהדרך הארוכה, היא התעייפה. תני לה לנוח, לאכול קצת, להתחזק – ואז תראי כמה חלב היא תיתן."

כך אמר המגיד מדובנה לגאון מווילנה: "גם אני – זה עתה הגעתי. ייתן לי הרב כמה דברי טעם, מתוקים מדבש, ואז אוכל לעשות מהם משל – לנחת רוחו של הרב."