פרשת דברים האצלת סמכויות

בין תחילת נאומו של משה לתיאור סיפור חטא המרגלים וההתעכבות במדבר, מופיע סיפור נוסף: מינוי מנהיגים נוספים תחת משה רבנו.

משה רבנו מתאר את הדברים כך:

"ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם... איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"

ולאחר מכן מופיע תיאור האצלת הסמכויות של משה.

הסיפור אליו רומז משה רבנו בנאומו מופיע פעמיים בחומשים הקודמים:

פעם אחת – בספר שמות לפני מתן תורה. יתרו חותן משה מציע לו לתת לאנשים מוכשרים לדון במקומו במקרים הפשוטים, כדי שהוא כמנהיג יוכל להתעסק בדברים נוספים וחשובים יותר.

בפעם השניה – בספר במדבר, העם מבקש בשר ומשה נשבר. כבר אין לו כוח, וה' מציע לו לאסוף 70 איש מזקני ישראל שישאו איתו במשא העם.

מדוע משה רבנו רואה צורך להכניס את הסיפור הזה כאן?

במפרשים יש כמה כיוונים:

הרמב"ן מתרץ – משה רבנו נוגע בשורש הבעיה שבגללה היה חטא מרגלים, בגלל שהיו איתכם אנשים זקנים לכן קרבתם אלי כולכם וביקשתם מרגלים והתקלקל העניין.

הכלי יקר כותב – שמשה רבנו ראה צורך לפני הכניסה לארץ למנות דיינים, כי הזכות לשבת על הארץ זה בתנאי שיעשו בה משפט צדק. כמו שכתוב ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה.

ולענ"ד נראה להוסיף, פירוש נוסף.

חז"ל אמרו פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. באופן פשוט, משפט זה ממעיט בערכו של יהושע על פני משה. אמנם בעומק, אפשר גם לומר שיש פה שתי שיטות הנהגה.

משה רבנו מתנהל בשיטת הנהגה ריכוזית – הוא מוציא את העם ממצרים, כל העיניים נשואות אליו, באופן טבעי הוא גם דיין, גם שופט, גם מנהיג שמקבל החלטות ויוצא למלחמות וגם מלמד תורה לרבים. כמו החמה שהכל סובבים סביבה.

לעומת זאת, יהושע, הוא הנהגה משתפת. פני לבנה, שעובדת להאיר במשותף עם הכוכבים. היא יודעת לעבוד בצוות, להאציל סמכויות לתת להסתיר את עצמה לפעמים ולתת לכולם מקום.

משה רבנו בסוף שנת הארבעים עומד ואומר בפני העם – אתם יודעים למה חטא המרגלים קרה?

כי עבדתי בצורה ריכוזית, היינו צריכים להאציל סמכויות בצורה טובה, אילו היינו מאצילים סמכויות, הייתם מרגישים שותפים בתהליך ורוצים בעצמכם להיכנס לארץ. אבל מאחר וסמכתם על דברי, והייתי צריך אני להוכיח את הדברים ברגע שנתקלתם בקושי מיד חשבתם שמישהו רימה אתכם ועבד עליכם. "אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו" אתה משה הבטחת ולא קיימת. וכן "בשנאת ה' אותנו הוציאנו להמיתנו במדבר".