עם כלביא יקום - האם זו ברכה להיות עם מלחמתי?

 "הן עם כְּלָבִיא יָקוּם" 🦁 — האם זו ברכה להיות עם מלחמתי?

בלעם הרשע מתנבא על עם ישראל:
"הן עם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" (במדבר כג, כד).
כאשר עם ישראל נדרש לצאת למלחמה — הוא עושה זאת בעוז, בנחישות ובמהירות, ככוח המתעורר כלביא.

ובהמשך ברכותיו מוסיף בלעם:
"כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ?" (שם, כד, ט).
מפרש אור החיים הקדוש: גם כאשר עם ישראל שרוי במנוחה, ללא כלי מלחמה — אין האומות מעזות להתעסק עמו.
עצם הידיעה שהוא יודע לקום כלביא, די בה כדי להרתיע את אויביו.🛡️

דבריו של בלעם עומדים לכאורה בסתירה לחזון אחרית הימים של ישעיהו הנביא, האומר:
"וכִּתְתוּ חַרְבוֹתָם לְאֵתִים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ד).
ולצד אותו חזון נאמר:
"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם" (שם, ב, ג). 📖🕊️

והנה, במציאות ימינו, בפרט אחרי מבצע "עם כלביא" נראה כי הדברים התהפכו.
במקום ש מציון תצא תורה, נדמה כי מציון יוצא נשק:
הכנסותיה של מדינת ישראל גדלו לאו דווקא בזכות אוצרות טבע, אלא בעיקר בזכות תעשיות ההייטק והביטחון — כלי אומנות המלחמה.

עולה כאן שאלה עמוקה:
האם ראוי שעם ישראל יעסוק בנשק? האם נכון שהוא יפיץ אמצעי לחימה לעולם?

זו שאלה מורכבת, אך ייתכן שבדבריו של אותו רשע — בלעם — טמונה תשובה מסוימת.
כאשר עם ישראל שומר על עוצמה צבאית, על יכולת לקום כלביא בשעת הצורך — כוח ההרתעה שלו גובר.
ובזכות כוח זה, דווקא הוא עשוי לזכות להביא שלום וברכה, ולהרגיע את רוחות המלחמה.

וזאת גם משום שבשונה מיתר העמים אין מטרתו של עם ישראל לשלוט או לכפות את אמונתו על אחרים, אלא להשפיע — להפיץ ברכה, תורה ושלום לעולם.

וכך אולי יתממשו שני הפסוקים גם יחד:
מצד אחד, "עם כלביא יקום" — עם של עוצמה ונחישות.
ומצד שני, "לא יישא גוי אל גוי חרב" — עולם של שלום, שבו עוצמה מביאה למנוחה, וברכה מחליפה את הקרב.