דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיָּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ".
הרב בַּעַל הַשַׁאֲגַת אַרְיֵה" זַצַ"ל, כָּל חַיָּיו הָיָה מֵמִית עַצְמוֹ בְּאָהֲלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. הוּא הָיָה עָנִי מָרוּד, וְכִהֵן כְּרַב בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. דָּא עָקָא, חֲרִיפוּתוֹ, שְׁנִינוּתוֹ וְתַקִיפוּתוֹ גָרְמוּ לְכָךְ שֶׁלְעִתִּים מִזְמָּנוֹת הַגַּבָּאִים וְנִכְבְּדֵי הַקְהִלָּה לֹא הִצְלִיחוּ לְהִסְתַּבֵּר אִתּוֹ. הוּא הָיָה עוֹמֵד עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹ"ד, לֹא הָיָה יָרֵא לְהָעִיר לְאִישׁ - דָּבָר שֶׁלֹא נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, וּמְשׁוּם כָּךְ נֶאֱלַץ לִנְדָּד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְעִתִּים תְּכוּפוֹת.
כֵּיוָן שֶׁמִּנְהָגוֹ הָיָה שֶׁלֹא לֶאֱכֹל מִמַּאֲכָלָם שֶׁל אֲחֵרִים, הָיְתָה אִשְׁתּוֹ לוֹקַחַת עִמָּם, לְמַסְעוֹתֵיהֶם, סִיר קָטָן וּבוֹ הָיְתָה מְבַשֶׁלֶת לוֹ מְעַט תַּפּוּחִי אֲדָמָה אוֹ גְרִיסִים, וּמִזֶּה הָיָה נָאוֹן. בַּלֵּילוֹת הָיָה הוֹלֵךְ לִישָׁן בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים" שֶׁהָיתָה
בְּכָל עִיר.
מִנְהָגוֹ הָיָה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאֵיזוֹשֶׁהִי עִיר בָּהּ מִתְגּוֹרֵר רַב גָּדוֹל, תַּלְמִיד חָכָם, הָיָה נִכְנָס אֵלָיו וּמְפַלְפַּל עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. הָיָה זֶה עֲבוּרוֹ הַתַּעֲנוּג הַגָּדוֹל
בְּיוֹתֵר! לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.
פַּעַם הָגִיעַ לְוִילְנָא בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת. הוּא פָּנָה לַשְׁטִיבְּל, עַל יָדוֹ יֵשׁ ”הַכְנָסַת אוֹרְחִים", וּבְקֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁתְּחַכֵּם לוֹ שָׁם אֶת סִיר הַגְּרִיסִים. "בֵּינְתַיִם אֵשֵׁב בַּשְׁטִיבְּל, וַאֲעַיִן בִּדְבָרָיו שֶׁל הָרַמְבַּיִם, שֶׁהִתְקַשִׁיתִי בַּהֲבָנָתָם", אָמַר. הָאִשָּׁה נִגְּשָׁה לְחַמֵּם אֶת הַסִיר, וְהוּא הִתְיַשֵׁב בַּשְׁטִיבְּל וְעִיֵּן בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם. לְפֶתַע אוֹרוּ עֵינָיו: הוּא מָצָא בַּאוּר בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם! מֵרֹב שִׂמְחָה הֵחֵל לְרְקד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכָךְ, מִתּוֹךְ רְקוּד, נִכְנַס לַהַכְנָסַת אוֹרְחִים" וּבְשָׂר לְאִשְׁתּוֹ עַל הַמְּצִיאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמָּצָא: בָּאוּר בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם!
מֵרֹב שִׂמְחָה, הוּא הִמְשִׁיךְ לִרְקֹד מוּל אִשְׁתּוֹ, וְהִיא הֵחֵלָּה לִמְלֹא לוֹ כַּפַּיִם... הַמַּחֲזֶה הָיָה מַדְהִים: אִישׁוֹן לַיְלָה. כָּלָם נָמִים אֶת שְׁנָתָם, אִישׁ רוֹקֵד בְּעז אֶל מוּל אִשְׁתּוֹ, וְזוֹ מוֹחֵאת לוֹ כַּפַּיִם...
לְמִשְׁמַע הַקּוֹלוֹת, הָאוֹרְחִים שֶׁלָּנוּ בַּמָקוֹם הִתְעוֹרְרוּ בְּבֶהָלָה, וְכֵיוָן שֶׁלֹא יָדְעוּ בְּמִי מְדְבָּר, הֵחֵלּוּ לִגְעַר בּוֹ וּלְהַסוֹת אֶת קוֹלוֹ. אֶלָּא שֶׁהָרַב הִבִּיט בָּהֶם, וּלְמַרְאֵה פָּנָיו הַלּוֹהֲטוֹת נָמֵס לִבָּם, וְהֵם הִשְׁתַּתְּקוּ, מַרְאֵה פָּנָיו הַמְיְחָד, מֵהַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה נְסוּכָה עֲלֵיהֶם, הֵטִילָה מוֹרָא עַל כָּל הַסּוֹבְבִים, בִּבְחִינַת (דְבָרִים כח, י): "וְרָאוּ
כָּל עַמִּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ".
בַּבּוֹקֶר, הָלַךְ לְבַקֵר אֶת הַגָּאוֹן מִנִילְנָא זַצַ"ל, וְהִרְצָה בְּפָנָיו אֶת הַחִדּוּשׁ שֶׁהִתְחַדֵּשׁ לוֹ בְּאִישׁוֹן לַיִל, בְּבֵאוּר דִּבְרֵי הָרַמְבַּיִם. הַחִדּוּשׁ נָשָׂא חֵן בְּעֵינֵי הַגָּאוֹן, וְהוּא בְּקֵשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁטֶרֶם צֵאתוֹ מִן הָעִיר, שֶׁיְבַקֵר גַּם אֵצֶל רַבִּי חַיִּים מִיּוֹלוֹזִין.
בְּדִיּוּק בְּאוֹתָם יָמִים קִבֵּל רַבִּי חַיִּים מִכְתָּב מֵאַחַת הָעֲיָרוֹת, וּבוֹ הֵם שׁוֹטְחִים
בְּפָנָיו אֶת בַּקָּשָׁתָם לְמַנּוֹת אוֹתוֹ לְרַב בְּעִירָם. כֵּיוָן שֶׁרַבִּי חַיִּים לֹא רָצָה לְקַבֵּל
אֶת הַהַצָּעָה, הוּא פָּנָה לַישַׁאֲגַת אַרְיֵה" וְהִצִיעַ לוֹ לְקַבֵּל אֶת הַמִּנּוּי בִּמְקוֹמוֹ,
והוּא יְצַיִד אוֹתוֹ בְּמִכְתַּב הַמְלָצָה לְז' טוּבֵי הָעִיר, שֶׁיָּאוֹתוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ לְרַב
בְּעִירָם.
הַשַׁאֲגַת אַרְיֵה" הִסְכִּים. סוֹף סוֹף יִהְיֶה לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד. שׁוּב
לֹא יִצְטָרֵךְ לִנְדּד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. תִּהְיֶה לוֹ גַּם פַּרְנָסָה...
רַבִּי חַיִּים הִתְיַשֵׁב לִכְתֹּב אֶת מִכְתַּב הַהַמְלָצָה, וּבוֹ כָּתַב כִּי "הָרַב שַׁאֲגַת אַרְיֵה
גָּדוֹל כָּמוֹהוּ בַּתּוֹרָה", וְעַל כֵּן הוּא מַמְלִיץ לָהֶם לְקַבֵּל אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ.
כְּשֶׁהַשַׁאֲגַת אַרְיֵה רָאָה אֶת תֹּכֶן הַמִּכְתָּב, אָמַר: "מַה שֶׁכָּתוּב כָּאן לֹא נָכוֹן!
כָּתוּב כָּאן שֶׁאֲנַחְנוּ שָׁנִים, וְלֹא הִיא! אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ! וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָא אֲנִי
אַף זָקֵן וּמְבְגָּר מִמְּךָ"...
הָאֱמֶת בָּעֲרָה בּוֹ. הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה לִסְטוֹת מִמֶּנָּה כִּמְלֹא הַנִּימָה. יֹאמַר מִי
שֶׁיֹּאמַר, יֹאמְרוּ מַה שֶׁיֹּאמְרוּ – זֶה לֹא מְעַנְיַן אוֹתוֹ! אֶת הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹמַר בְּעז
וּבְנְחִישׁוּת!
רַבִּי חַיִּים קָרַע אֶת הַמִּכְתָּב, וְכָתַב מִכְתָּב חָדָשׁ, וּבוֹ כָּתַב: "וְהוּא גָּדוֹל מִמֶּנִּי
עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, וְאַשְׁרֵי הַקְהִלָּה שֶׁתִּקַח אוֹתוֹ לְרַב".
מֵאַחַר שֶׁלֹא הָיְתָה בְּכִיסוֹ פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ, שָׂכְרוּ עֲבוּרוֹ עֲגָלָה קְטַנָּה, שֶׁתִּקַח
אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָעִיר הַמְדְבֶּרֶת. בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה הוּא עָסֵק בַּתּוֹרָה, וְהָעֶגְלוֹן
הוֹבִיל אֶת הָעֲגָלָה, כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר. לְפֶתַע, בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר, נֶעֶצְרָה
הָעֲגָלָה עַל יְדֵי קְבוּצָה שֶׁל שׁוֹדְדִים. הָעֶגְלוֹן פָּנָה אֶל אוֹתָם רְשָׁעִים וְהִבְהִיר
לָהֶם, כִּי בָּעֲגָלָה יוֹשֵׁב זוּג עֲנִיִּים מְרוּדִים, שֶׁאֵין כָּל טַעַם לְנַסּוֹת וְלִבְדּק אֶת
מִטְעָנָם.
הַשׁוֹדְדִים סֶרְבוּ לְהַאֲזִין לִדְבָרָיו, וּבִקְשׁוּ לַעֲשׂוֹת חִפּוּשׂ בְּתוֹךְ כְּלֵיהֶם שֶׁל הַנּוֹסְעִים, אֶלָּא שֶׁבְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע, הִרְגִישׁ הָרַב שַׁאֲגַת אַרְיֵה" שֶׁהָעֲגָלָה נֶעֶצְרָה. הוּא מִהֵר לִפְתּחַ אֶת הַחַלּוֹן, וּמִשֶׁהִבְחִין בַּשׁוֹדְדִים, רָעַם בְּקוֹלוֹ: "מִי
אַתֶּם? מַדּוּעַ אַתֶּם מְעַכְּבִים אֶת הַנְסִיעָה?"
כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַשׁוֹדְדִים אֶת מַרְאֵה פָּנָיו, הֵם נִתְקְפוּ בְּפַחַד נוֹרָאִי וּמִהֲרוּ לִבְרֹחַ מִן הַמָּקוֹם, כָּל עוֹד רוּחָם בָּם... הוּא אֲשֶׁר אָמַרְנוּ, הִתְקַיָּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב:
"וְרָאוּ כָּל עַמִּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ".
בְּהַגִיעוֹ לָעִיר, וּבְהַצִיגוֹ לִפְנֵי הַמְמָנִים אֶת כְּתַב הַהַמְלָצָה, שָׁמַע אוֹתָם מִתְלַחֲשִׁים בֵּינֵיהֶם: "הָרַב נִרְאֶה זָקֵן. כַּמָּה זְמַן כְּבָר נוֹתַר לוֹ לִחְיוֹת. הֲרֵי בְּעוֹד זְמַן מוּעָט יִהְיֶה עָלֵינוּ לְחַפַּשׂ שׁוּב רַב, וְכִי מְחַפְּשִׂים אֲנַחְנוּ רַב בְּעִירֵנוּ כְּדֵי
לְמַלֵּא אֶת בֵּית הַקְבָרוֹת"... הַ"שַׁאֲגַת אַרְיָה" שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, בַּקֵּשׁ מֵהֶם לְהִשָּׁאֵר מִסְפַּר יָמִים בָּעִיר, וּבְשַׁבָּת יִדְרֹשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיִתְיַחֵם לַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁלָּהֶם. בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת קָרְאוּ בַּתּוֹרָה פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ.
при
הוּא פָּתַח אֶת דְּרָשָׁתוֹ בְּנָטוּט הַפָּסוּק מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, בּוֹ שׁוֹאֵל פַּרְעה אֶת יַעֲקֹב: "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיִּיךָ"? וְיַעֲקֹב מֵשִׁיב לוֹ: יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרֵי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיִּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם". לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מַה פֶּשֶׁר הָאֲרִיכוּת הַזֹּאת בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב? שָׁאֲלוּ אוֹתְךָ: בֶּן כַּמָּה אַתָּה?' - תַּעֲנֶה: בֶּן מֵאָה שְׁלֹשִׁים!
TT
אֶלָּא, פַּרְעֹה רָאָה שֶׁמִּיָּד עִם בֹּאוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בָּאָה בְּרָכָה לְמִצְרַיִם. הָרָעָב פָּסַק, וּמֵי הַגִּילוּם עוֹלִים מֵאֲלֵיהֶם, אֶלָּא, שֶׁפַּחַד הִתְגַּנֵּב לְלִבּוֹ: יַעֲקֹב אָבִינוּ נִרְאֶה זָקֵן... עוֹד מְעַט הוּא יָמוּת... הַבְּרָכָה תִּפָּסֵק... וְהוּא פּוֹנֶה אֵלָיו בִּשְׁאֵלָה: "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיָּיךְ?" - כְּלוֹמַר: הֲרֵי אַתָּה נִרְאֶה זָקֵן מְאֹד, וְכַמָּה זְמַן כְּבָר תּוּכַל לְהוֹסִיף וְלִחְיוֹת"...
הַמַּרְאֶה הַזָקֵן שֶׁיֵּשׁ לִי הוּא מְשׁוּם יַעַקב אָבִינוּ מַרְגִיעַ אוֹתוֹ: אֲנִי עוֹד צָעִיר לְיָמִים. יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרֵי שְׁלֹשִׁים אֶל הַמְנוּחָה, אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִחְיוֹת כָּאן עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת. הַצְרוֹת שֶׁעָבַרְתִּי בְּחַיַּי, "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי". אוּלָם עַתָּה, מִשְׁבָּאתִי
"אַף אַתֶּם", סִיָּם הַיֹּשַׁאֲגַת אַרְיֵה אֶת דְּבָרָיו, "אַל תִּדְאֲגוּ! עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת וְטוֹבוֹת אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִהְיוֹת רַב בָּעִיר, וּלְהַנְהִיג אֶת הַקְהִלָּה! מַרְאֵה פָּנַי הַזָקֵן הוּא בְּעֶטְיָם שֶׁל הַגְּדוּדִים הָרַבִּים שֶׁעָבַרְתִּי בְּחַיַּי, אוּלָם מֵעַתָּה, מִשֶׁבָּאתִי אֶל הַמְּנוּחָה, אוּכַל לִהְיוֹת כָּאן עוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה.
בְּרַבָּנוּת הָעִיר עַד גִיל תִּשְׁעִים. הַשַׁאֲגַת אַרְיֵה הָיָה אָז בְּגִיל שִׁבְעִים, וְאָכֵן הִתְקַיְמוּ דְּבָרָיו, וְהוּא כְּהֵן
יֵשׁ בְּנוֹתֵן טַעַם לְהָבִיא סִפּוּר נוֹסָף עַל הָרַב שַׁאֲגַת אַרְיָה, גַּם מִמֶּנּוּ רוֹאִים אֶת כֹּחַ הָאֱמֶת שֶׁהָיָה לוֹ, לוֹמַר אֶת מַה שֶׁרָאוּי לוֹמַר מִבְּלִי לִילֹא מֵאִישׁ, וְגַם הוּא קָשׁוּר לָעִנְיָן, בּוֹ פָּתַחְנוּ, אֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיָּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ":
כָּאָמוּר, הַשַׁאֲגַת אַרְיֵה חַי בַּעֲנִיּוּת גְדוֹלָה. בְּאַחַת הַפְּעָמִים הוּא הָלַךְ לְבַקֵר אֶת אַחַד הָרַבָּנִים, וּבַקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁתְּבַקֵּשׁ רְשׁוּת מֵהָרַבָּנִית לְחַמָּם עֲבוּרוֹ אֶת הַסִיר הַקְטָן עִם הַגְּרִיסִים, שֶׁהִתְלַיָּה אֲלֵיהֶם בְּמַסְעוֹתֵיהֶם.
כְּשֶׁהָרַבָּנִית רָאֲתָה אֶת הַאוּג הַמּוּזָר שֶׁהָגִיעַ לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָם, וְשָׁמְעָה אֶת בִּקְשָׁתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית, הֵחֵלָּה לַחֲשׁשׁ מִפְּנֵיהֶם. הִיא מִהֲרָה לְהָסֵב אֶת תְּשׂוּמֶת לָב בַּעְלָהּ, הָרַב, לְמַרְאֵה פְּנֵיהֶם הַמּוּזָר, אַךְ הָרַב הוֹרָה לָהּ לְהִתְעַלֵם מֵהַחֲשָׁשׁוֹת וּלְקִיָּם אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים כְּהִלְכָתָהּ.
בִּיתָם שֶׁל הָרַב וְהָרַבָּנִית הָיָה בַּיִת מְפאָר בְּיוֹתֵר: וִילוֹנוֹת, שְׁטִיחִים, נִבְרָשׁוֹת,
טַפָּסִים, תְּמוּנוֹת, רָהִיטִים כְּבֵדִים
הַשַׁאֲגַת אַרְיֵה" הִתְיַשֵׁב מוּל הָרַב, וְהֵם הֵחֵלּוּ
לְפִלְפל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. תּוֹךְ כְּדֵי הַדְּבָרִים, הוּא מָצָא לְנָכוֹן שֶׁיֵּשׁ צֶרֶךְ לְהָעִיר לָרַב עַל הַפְּאֵר הָרַב שֶׁבַּבַּיִת, וְאָמַר: "אֲנִי מִתְפַּלֵא עָלֶיךָ. הַכָּתוּב אוֹמֵר: זאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל וַחֲזַ"ל דָּרְשׁוּ עַל כָּךְ שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיָּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁמָּמִית עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם, וְאִלּוּ אַתָּה מִתְנַהֵג בְּכָזֹאת עֲשִׁירוּת? אֶתְמְהָה".
הָרָב, בַּעַל הַבַּיִת, הִרְגִיעַ אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ כִּי ה', אָכֵן, חָנַן אוֹתוֹ בְּעֹשֶׁר, אֶלָּא שֶׁהוּא מִשְׁתַּבֵּל, בְּכָל מְאֹדוֹ, לְנַצֵל אֶת הָעֹשֶׁר הַזֶּה לְלִמּוּד תּוֹרָה וְלִתְמִיכָה
בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה וּבַעֲנִיִּים.
אוֹ אָז, בֵּרַךְ אוֹתוֹ הַיֹּשַׁאֲגַת אַרְיֵה וְאָמַר לוֹ: "אַשְׁרֵיךְ! כָּל אֶחָד צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת ה' בַּדֶּרֶךְ וּבַכֵּלִים שֶׁחָנַן אוֹתוֹ הַבּוֹרֵא".
תגובות