הזכות והחובה לצאת למלחמה

שתי מלחמות מוזכרות בפרשה – אך ההבדלים ביניהן מעוררים שאלה.

מלחמת מדין – שם נאמר שהעם יוצא:

"אלף למטה, אלף למטה".

לא כולם יוצאים – רק 12 אלף.

במלחמה זו לא בוחרים את הלוחמים, אלא פונים לכל העם:

"החלצו מאיתכם" – *מי שרוצה – יוצא.*

ואור החיים הקדוש מנסח כך:

> החלצו... למה ציווה שלא כסדר?.. שאין דרך זה נכון *כי מי מפיס לדעת מי זה הוא שיזרז עצמו לצאת וכל אחד יאמר לא עלי המצוה לעשות.*

ובתשובה לשאלה זו כתב:

> פירוש הם מעצמן, כל מי שיודע עצמו שהוא בר לבב ונקי כפים

*הרצון להילחם והאומץ לצאת למלחמה כזו מעידים על ניקיון כפיים.*

רק הצדיקים יוצאים – אלה שלא חטאו במדין.

ולפי המדרש, נמסרו 24 אלף:

אלף נלחמים ואלף מתפללים. 🙏

ויש אומרים – המספר 24 אלף מקביל למספר שמתו במגיפה.

היחס בין הלוחמים לבין המתפללים הוא הדדי:

האלף שמתפללים חשים עצמם נלחמים

והאלף שנלחמים יודעים שהם מצליחים בזכות אלה שמתפללים

✦ ✦ ✦

כנגד מלחמה זו, עומדת בקשת בני ראובן ובני גד להישאר בעבר הירדן.

וכנגדם זועקת טענה מוסרית נוקבת מצד משה:

> "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?"

*במלחמה הזו – אין אפשרות בחירה. כולם יוצאים להילחם!* 🛡️

🔹🔹 *למה? מה ההבדל בין שתי המלחמות?* 🔹🔹

*מלחמת מדין היא מלחמת נקמה – עשיית צדק.* ובשביל זה צריך אנשים צדיקים.

*מלחמת כיבוש הארץ היא מלחמת מצווה* – על כולם להשתתף, כולם מחויבים.

וגם כאן דברי אור החיים הקדוש נוקבים:

> אמת כי *ה' הוא הנלחם להם, אבל על כל פנים צריכים להזדמן במלחמה.*

ובהמשך דבריו (בתרגום לימינו):

> "ותראו כי ארץ ישראל נקנית בשכר היגיעה שמתאמץ להילחם על הארץ.  ואם כן – *למה אתם, בני ראובן ובני גד, תרצו לקחת חלק בארץ בלי להתאמץ ולהתייגע עליה?*" 

✦ ✦ ✦

👈🏻 המלחמה על הארץ היא חובה מוסרית.

👈🏻 המתיגע עליה זוכה לחלק ונחלה בארץ.

👈🏻 וההולך למלחמה מתוך רצון - מעיד על נקיון כפים וטוהר המידות.