אני ראש כולל בקרית אתא.
אחד האברכים החשובים שלומדים בכולל הינו תלמיד חכם אמיתי בעל בעמיו.
באחד הימים הוא ניגש אלי ואמר.
הרב יודע שהמצב הכלכלי שלנו תמיד בצמצום ויודע אתה בצערן של תלמידי חכמים.
הדברים הגיעו לידי כך שמידי פעם בפעם (כמעט לאחת לשבוע) האברך הנ"ל היה מגיע אלי ומבקש עזרה כספית.
כדי שלא התבייש מבני ביתי היה ביננו שם קוד "אני צריך ממחטות".. אני את הרמז כבר ההייתי מבין ושואל כמה.
לפני כשובע עברתי ליד הרכב שלו וראיתי שהצמגים ממשך שחוקים ברמה של סכנת נפשות.
פניתי אליו ובקשתי ממנו שילך להחליף את הצמיגים יש לך אשה וילדים אמרתי.. וזה ממש סכנת נפשות.
האברך הנהן בהסכמה כששתינו יודעים "כסף מנלן"?
הוספתי ואמרתי תלך ותחיליף ושאם ייחסר אני ייתן את היתרה.
למחרות הגלגל ברכב התפוצץ בעיקבות ילד שבעט בונטיל.. דבר מוזר כשלעצמו.
אבל נו.. קורה.
האברך הגיע לפנצריה בידיעה שאין לו מאיפה לשלם אבל אין ברירה.
ברגע שהפנצרמכער ראה את שאר הצמיגים הוא סירב לטפל בצמיג התקול וזאת בתנאי ששלושת הצמיגים הנותרים יוחלפו גם הם.
לא היתה לאברך הרבה ברירה והוא הסכים.
תוך כדי המתנה בכניסה. מגיחה מהצד מרצדס שחורה, מתוכה יוצא בחור שגם לו יש צמיג אחד תקול.
הוא ניגש לאברך ואומר לו... " תעשה טובה אני מאוד ממהר.. יש סיכוי שאני נכנס לפניך?
אני לא יודע מאיפה זה בא לי מספר האברך. אבל אז אני עונה בצורה הכי פשוטה "ברור שתיהיה לפני, אתה נראה לי באמת אדם עסוק ביותר". "בכבוד"
והבחור מתקדם פנימה אחר כבוד.
הצוות בפנים מחליפים לו את הצמיג והוא יוצא החוצה ברוורס.
באותו הרגע ניגש אלי הפנצרמעכר ואומר לי "רוץ תגיד לבחור במרצדס השחורה תודה. הוא שילם עליך את כל ארבעת הצמיגים".
הייתי בהלם ולא האמנתי למה שאני שומע.
לא היה לי מאיפה לשלם ובזכות הויתור וקידוש השם שלי הקב"ה שילם לי במזומן.
כמובן שרצתי והודתי לו מקרב לב תוך שהוא מתקדם ואני ממטיר עליו ברכות עד בלי די.
לפעמים זה רק נדמה לך שאתה מוותר.
אבל זכור תמיד.
"גומל נפשו איש חסד"
אדם שעושה חסד עם אחרים גומל הוא טוב לעצמו לפני הכל
.
תגובות