תולדות יעקב יוסף פרשת נשא על הפסוק "איש איש כי תשטה אשתו"
האלשיך על פרשת שמיני (ויקרא ט,א) ביאר שכאשר לא נעשה רצונו של אדם על ידי חברו, ידע שרמזו לו מזה שגם הוא לא עשה רצונו יתברך.
ר' משה אלשיך ויקרא ט':א'
ונבא אל הענין. והוא כי באה תורתנו ללמדנו דעת עבוד אלהים. ודרך תשובה במוסר השכל. בהיישרות והדרכות המביאות את האדם לחיי העה"ב. והן שבעה. והנה הנס הא' כי יהיה כל ישע וכל חפץ האיש. כי שיח וכי שיג לו וכי שכל לו לתקן את אשר עותו בין רב למעט. וזה בשיחו שומו על לבו. כל אשר יקרה לו מכל הדברים המתרגשים. ובאים עליו אשר לא כחפצו ורצונו שיהיה מחשב וזוכר הנהיה כדבר ההוא בינו לקונו שעשה נגד ית'. מעין המאורע שלא כרצונו כי זה כלל גדול לאיש הישראלי באשר הוא יהודי. כי עיני ה' המה משוטטות בכל פרטי בני איש לשלם לאיש כמעשהו. וטרם יפקוד עליו. רומז לו בקל הקל תחלה להביא עליו דוגמת אשר חטא לו. למען יפקח עיניו וישקיף וירא כי למעלה ממנו עין רואה ולא ילך בקרי. פן ילך גם הוא ית' עמו בחמת קרי כ"א קל מהרה. טרם יקצוף אלהים להכותו על אלה מכה רבה. מאז יראה הרמז הרומז יוכיחנו אלוה. עין אשר לא טוב עשה. יתמרמר בלב חמרמר. כי יכיל בלהות צלמות ויסכים ויאמר עונותי הטו אלה...
והנה טרם נזכיר יתר הישרות שייעדנו. נערוך ערך לחם ארבעת אלה על שולחן מקראי קדש אשר לפנינו קו לקו. ונשובה אליהן בס"ד. והוא כי הנה כסידרן והלכתן חיברן היוצר בכתובים אחת לאחת. ובראשון היחל באומרו ויהי ביום השמיני וכו'. והוא כי משה ראה מעשה ה'. כי בשבעת ימי המילואים לא שרתה שכינה ולא באה אש מן השמים עד בא יום השמיני. ונזכר כי זה לעומת הפצרו בשליחות מצרים עשה האלהים מדה כנגד מדה. כי שבעת ימים בקש הוא יתברך יבא אתו מצרימה באומרו כי אהיה עמך. ולא רצה לבא עד יום השמיני שהלך אהרן לדבר אל פרעה כן עתה שבעת ימים בקש משה ממנו יתברך. יבא אליו וישרה שכינתו בעבודתו במשכן ועד יום השמיני לא בא רק על ידי אהרן. ועל זה נצטער משה ואמר וי. כמצטער ושב משגגתו. ועל פי דרכו שת לבו גם אל מעשה זקני ישראל אשר שבו ונשמטו בדרך בלכתם אל בית פרעה. וע"כ רצה בי כאשר בוש הוא ממעשהו על ידי ראותו. כי ע"י אהרן שלא הפציר בשליחותו של פרעה. משרה הוא יתברך שכינתו...
כי זה סדר יתברך בפרוע פרעות תוכחות על עון מדה כנגד מדה פורע. למען החי יתן אל לבו כי תבואהו שואה. אל אשר לא טוב עשה דוגמתה וישוב ממנה. כדבר שנאמר (תהלים ס"ב) ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו שהוא מדה כנגד מדה. שע"י כן יפשפש וימצא מאשר חטא על הנפש מעין המאורע. ושב ורפא לו:
ועל דרך זו מבאר הרב יעקב יוסף מפולנאה, שאם יש לאדם בן סורר מורה, רומז לו כי גם האב בעצמו איננו שומע בקול אביו שבשמים הוא ריבונו של עולם.
ולכן, וביערך הרע מקרבך - דייקא.
ואולי אפשר להסמיך את זה גם על המשנה במסכת אבות "עשה רצונך כרצונו.. בטל רצונך מפני רצונו"
תגובות