תורה לישראל או לכל
העולם?
ספרי דברים שמג
ה'
מסיני בא, כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל לא על ישראל בלבד הוא נגלה אלא
על כל האומות, תחילה הלך אצל בני עשו אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב
בה אמר להם (שמות כ יג) לא תרצח אמרו כל עצמם של אותם האנשים ואביהם רוצח הוא
שנאמר (בראשית כז כב) והידים ידי עשו (שם כז מ) ועל חרבך תחיה הלך אצל בני עמון
ומואב אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם (שמות שם) לא תנאף
אמרו לו כל עצמה של ערוה להם היא שנאמר (בראשית יט לו) ותהרין שתי בנות לוט מאביהן
הלך אצל בני ישמעאל אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם (שמות
שם) לא תגנוב אמרו לו כל עצמם אביהם ליסטים היה שנאמר (בראשית טז יב) והוא יהיה
פרא אדם וכן לכל אומה ואומה שאל להם אם מקבלים את התורה שנאמר (תהלים קלח ד) יודוך
ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך יכול שמעו וקבלו תלמוד לומר (מיכה ה יד) ועשיתי
באף ובחימה נקם את הגוים אשר לא שמעו לא דיים שלא שמעו אלא אפילו שבע מצות שקבלו
עליהם בני נח לא יכלו לעמוד בהם עד שפרקום כיון שראה הקדוש ברוך הוא כך נתנם
לישראל
גמרא יבמות מז
תנו
רבנן גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל
בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם אם אומר יודע אני
ואיני כדאי מקבלין אותו מיד ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות
ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני ומודיעין אותו ענשן של מצות אומרים לו
הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת חללת שבת אי אתה ענוש
סקילה ועכשיו אכלת חלב ענוש כרת חללת שבת ענוש סקילה וכשם שמודיעין אותו ענשן של
מצות כך מודיעין אותו מתן שכרן אומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא
לצדיקים וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל
אמר
מר גר שבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר ומודיעים אותו מקצת מצות קלות
ומקצת מצות חמורות מ"ט דאי פריש נפרוש דא"ר חלבו דקשים גרים לישראל
כספחת...
אמר
רבי אלעזר מאי קראה דכתיב (רות א, יח) ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר
אליה אמרה לה אסיר לן תחום שבת (רות א, טז) באשר תלכי אלך אסיר לן יחוד (רות א,
טז) באשר תליני אלין מפקדינן שש מאות וי"ג מצות (רות א, טז) עמך עמי אסיר לן
עבודת כוכבים (רות א, טז) ואלהיך אלהי ארבע מיתות נמסרו לב"ד (רות א, יז)
באשר תמותי אמות ב' קברים נמסרו לב"ד (רות א, יז) ושם אקבר מיד ותרא כי
מתאמצת היא
ביכורים א,ד
אלו
מביאין ולא קורין: הגר מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר "אשר נשבע ה'
לאבותינו לתת לנו". ואם היתה אמו מישראל
מביא
וקורא. וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר: "-לוהי אבות ישראל". וכשהוא
בבית הכנסת אומר:"-לוהי אבותיכם". ואם היתה אמו מישראל אומר "-לוהי
אבותינו".
מקורות
הקוראים ללמד את כל העולם את התורה
רמב"ם, הלכות עבודת כוכבים א, ג
כיון
שגבר עליהם בראיותיו ביקש המלך להורגו ונעשה לו נס ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרוא
בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם -לוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה
מהלך וקורא, ומקבץ העם מעיר לעיר, ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא,
שנאמר: "ויקרא שם בשם ה' אל עולם". וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין
לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת. עד שנתקבצו
אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם, ושתל בלבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו
ספרים.
מצוות עשה לרמבם מצווה ג
היא
שציונו באהבתו יתעלה. וזה שנחשוב ונתבונן במצותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו
ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה. וזאת היא האהבה המחוייבת.
ולשון
ספרי: לפי שנאמר "ואהבת את ה' אלהיך", איני יודע – כיצד אוהב את המקום?
תלמוד לומר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך", שמתוך כך
אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה בארנו לך שבהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע
ההנאה ותבוא האהבה בהכרח.
וכבר
בארנו שזאת המצוה גם כן כוללת שנהיה קוראים לבני האדם כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין
בו. וזה שאתה כשתאהב איש אחד, תספר בשבחיו ותרבה בהם ותקרא בני האדם לאהוב אותו.
וזה על דרך משל. כן כשתאהב אותו יתעלה באמת כאשר הגיע לך מהשגת אמתתו, אתה קורא
בלי ספק הסכלים והפתיים לדעת ידיעת האמת אשר ידעתו.
ולשון
ספרי: "ואהבת את ה'", אהבהו על הבריות כאברהם אביך, שנאמר "ואת
הנפש אשר עשו בחרן". ורוצה לומר, כמו שאברהם – מפני שהיה אוהב כמו שהעיד
הכתוב "אברהם אוהבי" וזה בעוצם השגתו – קרא בני האדם להאמין בשם מרוב
אהבתו, כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם.
מורה נבוכים ג כט
וכבר
ביארנו בחיבורנו הגדול "משנה תורה" שאברהם אבינו ע"ה התחיל לסתור
אלו הדעות בטענות וקריאה חלושה ובפיוס בני אדם ומשך לבבם לעבודת השם בהטיבו להם.
עד
שבא אדון הנביאים והשלים הכוונה וציווה להרוג הכופרים ההם ולמחות זכרם ולשרשם מארץ
החיים... כי תורתנו כולה, שורשה וקוטבה אשר עליו תיסוב, הוא למחות הדעות ההם מן
הלבבות וזוכרם מן המציאות... והוא היה הכוונה הראשונה הכוללת לכל התורה כולה.
רמב"ם הלכות מלכים פרק ח
עיר
שהשלימה אין כורתין להן ברית עד שיכפרו בע"ז ויאבדו את כל מקומותיה ויקבלו
שאר המצות שנצטוו בני נח שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגין אותו
אם ישנו תחת ידינו.
משה
רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל שנאמר מורשה קהלת יעקב ולכל הרוצה להתגייר
משאר האומות שנאמר ככם כגר אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות וכן
צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי
שלא יקבל יהרג והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלשה
חברים וכל המקבל עליו למול ועברו עליו שנים עשר חדש ולא מל הרי זה כמן האומות.
משנה סוטה
ז, ה
כֵּיוָן
שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִזִּים וְאֶל הַר
עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר:
"הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן" שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ
הַר גְּרִזִּים, וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים
וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן עוֹמְדִים לְמַטָּה בְּאֶמְצַע. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ
אֶת הָאֲבָנִים, וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בְּסִיד, וְכָתְבוּ עָלָיו
אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּאֵר
הֵיטֵב"
ברכות נז:
מקום
שנעקרה ממנו עבודת גלולים. תנו רבנן, הרואה מרקוליס אומר: ברוך שנתן ארך אפים
לעוברי רצונו. מקום שנעקרה
ממנו
עבודת כוכבים אומר: ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו, וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל
מקומות ישראל,
והשב
לב עובדיהם לעבדך. ובחוץ לארץ אין צריך לומר והשב לב עובדיהם לעבדך - מפני שרובה
גוים.
רבי
שמעון בן אלעזר אומר: אף בחוץ לארץ צריך לומר כן, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר:
"אז אהפך אל עמים שפה
ברורה".
מה בתכל'ס?
על וונדל גו'נס ואירגון בני נח
https://www.inn.co.il/news/556356
תגובות