איני דר אלא במקום תורה - מסכת אבות פרק ו

במשנה מסופר:

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד, 

וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, 

אָמַר לִי, רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה, 

אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי, 

אָמַר לִי, רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, 

אָמַרְתִּי לוֹ אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה, 

וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, "טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף", 

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא, 

וְאוֹמֵר, לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת:

מתוך המשנה עולות מספר שאלות:

1. למה ציין רבי יוסי שהיה מהלך בדרך?

מדוע יש צורך לציין שהסיפור התרחש "פעם אחת" בדרך, פרט שנראה לא רלוונטי לעצם המעשה?

2. מדוע הוזכרה החלפת ברכות שלום?
מה התועלת בציון שהאיש נתן שלום ורבי יוסי החזיר לו שלום, שהרי זה נראה טריוויאלי ולא הכרחי לסיפור?

3. למה רבי יוסי לא השיב ישירות לשאלת האיש על מקום מגוריו?
האיש שאל "מאיזה מקום אתה?", אך רבי יוסי ענה "מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים" במקום לציין את שם העיר (רומי). מדוע ענה תשובה שאינה מתייחסת ישירות לשאלה, ומדוע תשובה זו הספיקה לאיש?

4. האם הצעת האיש לרבי יוסי הגיונית?

מדוע חשב האיש שרבי יוסי, שהוכר כרב, יסכים לעבור לעירו תמורת הצעה חומרית של כסף ואבנים טובות? ואם כוונתו הייתה להביא תועלת רוחנית לעירו, מדוע לא הציג זאת כמניע?

5. מדוע רבי יוסי דחה את ההצעה?
בהתחשב באמרה "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" (מסכת אבות, פרק ב, משנה ה), מדוע רבי יוסי לא נענה להצעה כדי להפיץ תורה בעירו של האיש?

6. למה רבי יוסי הביא מספר פסוקים וראיות?
מדוע לא הסתפק רבי יוסי בפסוק או דרשה אחת כדי לתמוך בטענתו, והביא מספר ראיות, כולל פסוקים מתהלים ופרשנויות לעולם הזה, הקבר והעולם הבא?

1. ציון ההליכה בדרך:
רבי יוסי מציין שהיה מהלך בדרך כדי להדגיש שמדובר באירוע חריג, שכן הוא לא נהג לבזבז זמנו בדרכים. ההליכה בדרך מרמזת על מטרה חשובה, והמאמר משער שהאיש המתין לו בדרך במכוון, כיוון שידע על תוכניותיו. המונח "פגע בי" מצביע על כך שהאיש יזם את המפגש, ולא רבי יוסי.

2. החלפת ברכות שלום:
החלפת השלום אינה טריוויאלית, אלא מרמזת על כוונת האיש ליצור קשר מכוון עם רבי יוסי. המאמר מציע שהאיש הקדים בשלום כדי לפתוח את השיחה, ורבי יוסי לא הקדים אותו, בניגוד למנהג "הוי מקדים בשלום כל אדם", כדי לשמור על מרחק ולהבהיר שהמפגש לא היה יזום על ידו.

3. תשובת רבי יוסי לשאלת המקום:
רבי יוסי הבין שהאיש יודע שהוא מרומי, ושאלתו "מאיזה מקום אתה?" נועדה לבדוק את תפיסתו של רבי יוסי. לכן, במקום לציין את רומי, הוא ענה "מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים", כדי להדגיש שהוא חי במרחב רוחני של תורה, ולא במרחב הפיזי של רומי. תשובה זו הספיקה לאיש, כיוון שהוא הבין שרבי יוסי אינו מוגבל על ידי גבולות גיאוגרפיים.

4. הצעת האיש:
האיש סבר שרבי יוסי, שחי ברומי והיה מקובל על גדוליה, הוא רב "מתקדם" שיהיה מוכן לעבור לעירו תמורת תגמול חומרי. המאמר מציין שהאיש טעה בתפיסתו, כיוון שהציע תמריצים חומריים (כסף ואבנים טובות) במקום להציג מטרות רוחניות, כמו הפצת תורה. טעותו נבעה מאי-הבנת תפיסת העולם הרוחנית של רבי יוסי.

5. דחיית ההצעה על ידי רבי יוסי:

דחיית ההצעה של ר' יוסי תמוהה מאוד. באמת לא ברור למה ר' יוסי לא מסכים?

לכאורה אם הוא ייקח את הכסף שהאיש ייתן לו ויקים שם ישיבה ויביא אברכים, התורה תשפיע עליהם? למה לא להפיץ תורה ברבים? הרי האיש רצה שר' יוסי ידור איתם?

אפשר להציע הצעה הבאה:

ר' יוסי היה מקורב למלכות. כמו שמופיע בסיפור על ר' חנניא בן תרדיון.

תנו רבנן: כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו.

אמר לו: חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה, שהחריבה את ביתו, ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו, ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת? ואני שמעתי עליך, שאתה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהלות ברבים, וספר מונח לך בחיקך!

אמר לו: מן השמים ירחמו. אמר לו: אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמים ירחמו? תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש...

אמרו: לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא, והלכו כל גדולי רומי לקברו, והספידוהו הספד גדול. ובחזרתן, מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהלות ברבים, וספר תורה מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בספר תורה, והקיפוהו בחבילי זמורות, והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים, והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה.

אותו אדם שרואה את ר' יוסי, שכנראה היה מהודר בחליפה ובזקן ארוך. ראה אדם מכובד שנראה טוב, רצה להזמין אותו לעירו. עיר של אנשים עשירים ומכובדים שיכולים לשלם הון תועפות בשביל שגם אדם עם ריח של תורה אבל מקורב למלכות יבוא לגור שם.

אבל ר' יוסי דוחה את האיש. ואומר לו - התפיסה שלך שגויה מעיקרה. לא התורה באה בשביל הכסף, אי אפשר לקנות עולם של תורה בכסף. הכסף צריך לבוא לתורה, צריך להתכופף בפני התורה. הכסף משרת את התורה.

6. מספר הראיות והפסוקים: