פרשת וארא - נקודות ורעיונות

1) שאלה עיונית בפרשה:

בסוף הפרשה הקודמת משה שאל את ה' שאלה נוקבת: "למה הרעות לעם הזה?"

בשאלה זו יש שתי התייחסויות המפרשים:

1. האם שאלתו של משה מלמדת על גדולתו של משה כפי שמסתמן בפרשתנו "ושמו ה' לא הודעתי להם" (חתם סופר)

או שמא, על פחיתותו של משה על פני האבות "חבל על דאבדין ולא משתכחין"(רש"י)

2. מה הייתה התשובה של ה' למשה?

עיין אור החיים שמתייחס, כלי יקר, 

2) שלבים באמונה:

רמב"ן, ראב"ע על הפסוק "ויאמרו החרטומים לפרעה אצבע אלוקים היא"

ראב"ע - לא התכוונו לומר שכעת הם מודים בה', אלא הם אומרים שמכת הכינים היא טבעית ולא נעשתה על ידי משה ואהרון. זו מכה שנעשתה על ידי הכוכבים, כי פרעה לא הכחיש שיש אלוהים רק את ה' הוא לא הכיר.

רמב"ן - החרטומים הודו שזה מאת ה', ובכל זאת פרעה לא רצה לקבל את דבריהם. לכן לא קרא להם יותר מהמכה הזאת ואילך.

 אור החיים הקדוש על "הירא את דבר ה' "

על אף שראו המצרים את כל המכות שבאו, לכן היו כאלה מהמוצרים שהניסו את החיות והבהמות לבתים, בכל זאת היו כאלה שבמצח נחושה רצו לעשות דווקא ולהראות שהם לא מאמינים בה'

3) נתיבות שלום על הפרשה - חלוקת דצ"ך עד"ש באחא"ב - קרקע, אוויר, שמים. אני ה', אין כמוני בכל הארץ, אני ה' בקרב הארץ. 

שלוש דרגות באמונה, ועיין שם עוד על חלוקות נוספות בעשר המכות.

4) מנחת אשר על הפרשה - האם מותר להינות מנס, גמרא תענית רב מרי בת שמואל עם מלאכים שנדמו כמלחים והפכו חול לסולת.

ובפרשה אב"ע על ז,כד - האם מכת הדם הפכה גם את המים שאצל ישראל לדם ורק כשיהודי הא לשתות זה חזר למים.

5) הירא את דבר ה' הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים ואשר לא שם ליבו אל דבר ה' ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה.

מכאן, שהירא את דבר ה' הוא אחד כזה ששם לב לדברים. כמו משה רבנו ששם לב ומגלה אכפתיות