שני פסוקים צמודים בפרק יט אחד אחרי השני מעוררים תמיהה:
(כו) וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃
(כז) וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
(כח) וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־כׇּל־פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃
אשת לוט הופכת לנציב מלח ואילו אברהם משקיף ולא קורה לו כלום.
מדוע?
מפרש הרשב"ם שאברהם הסתכל כדי לבדוק אולי בכל זאת נמצאו שם עשרה אנשים כפי שקיווה.
ואילו אשת לוט הסתכלה כד להשביע את סקרנותה.
נקודת המבט יכולה להבדיל בין חיים למוות, היא זו שיוצרת את כל ההבדל בין אברהם ללוט.
הסתכלות של חסד על אחרים, או הסתכלות במטרה להשביע את הסקרנות, להתמלא בחוויות וריגושים.
תגובות