"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא"
לכאורה, הפסוק כתוב בצורה הפוכה. היה ראוי לומר שרבקה הייתה עקרה ולכן יצחק התפלל. מדוע הפסוק מנוסח כך?
רבנו בחיי משיב לשאלה זו בשתי תשובות, המשלימות זו את זו:
תשובה ראשונה
שינוי הסדר בפסוק מלמד שכל סיבת עקרותה של רבקה הייתה כדי שיצחק יתפלל עליה. לא ייתכן שיוולד ילד כה משמעותי לעולם ללא הכנה ותפילה מקדימה. במילים אחרות: הסיבה להיוולדותו של יעקב הייתה תפילתו של יצחק.
תשובה שנייה
על פי הפשט, רבקה הייתה עקרה במשך עשרים שנה משום שאברהם עוד היה בחיים. אברהם היה בן 140 כאשר יצחק נישא לרבקה, ובן 160 כאשר נולדו התאומים. הוא נפטר בגיל 175, חמש-עשרה שנה לאחר לידתם, כשעשו היה רגע לפני יציאתו לתרבות רעה. עיכב ה' את לידת הבנים כדי שאברהם יזכה למות בשיבה טובה ולא יראה את נכדו יוצא לתרבות רעה.
שתי התשובות משלימות זו את זו. לכל אירוע בעולם יש סיבה שמסבירה את הלך הדברים שנותנת היגיון לשאלה למה הדברים קרו כך. אבל יש גם סיבה שהיא יוצרת את הדברים, רבקה הייתה עקרה כדי שיעקב יוולד מכוח של תפילה.
תגובות