פרשת ראה - הברכה שמברך ה' את עם ישראל

 הפרשה פותחת במילים "ונתת את הברכה על הר גריזים"

ובמהלך הפרשה יש 11 מצוות שונות בהן מוזכרת הברכה שה' מברך את עם ישראל:

לבחור מקום לה' – רק שם זובחים

וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

 

דברים י"ב:ט"ו – אכילת בשר תאווה

רַק֩ בְּכׇל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃

 

דברים י"ד:כ"ד – הרחבת הגבולות העלאת המעשר לירושלים במקרה שגבולות הארץ התרחבו והמרחק בין מקום המגורים לירושלים התרחב

 וְכִֽי־יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֮ שְׂאֵתוֹ֒ כִּֽי־יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם כִּ֥י יְבָרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

 

דברים ט"ו:ד' – ברכה שלא יהיו אביונים בארץ

אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

 

דברים ט"ו:ו' – תמשול בגוים רבים ותלווה להם

(ו) כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃

 

דברים ט"ו:י' – יהיה לך לתת לאביון בשנת השמיטה

נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃

 

דברים ט"ו:י"ד – הענקה לעבד עברי בזמן שחרורו מהברכה שה' נתן לך  

הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ ל֔וֹ מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגׇּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֽוֹ׃

 

דברים ט"ו:י"ח – לא לחשוש מלשחרר את העבד העברי

 לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֨ אֹת֤וֹ חׇפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃

 

דברים ט"ז:י' - בחג השבועות (אברבנאל) או בחגים בכלל (רבנו בחיי)

וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעוֹת֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ

דברים ט"ז:ט"ו – חגיגה בחג הסוכות

שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃

 

דברים ט"ז:י"ז – ולא יראו פני ריקם

אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃

 

אז ברכת ה' עלינו באה לידי ביטוי בשפע גשמי, שפע של הרחבת הגבולות, ובאופן כללי בברכה.

אבל מה זו הברכה שאנחנו נותנים לה'? כשאנחנו מברכים את ה' על המזון האם אנחנו בעצם נותנים לו משהו?

שאלה זו עסקו בה ראשונים ואחרונים. לדעת הרבה מהראשונים על ידי הברכה אנחנו מעידים ומגלים שהכל מגיע מאיתו יתברך, ועוד יותר מזה אנחנו מגלים שההשגחה שלו משפיעה גם עלינו. אבל אין זה אומר שאנחנו באמת נותנים לו משהו.

אמנם לפי נפש החיים, כשאדם מברך ברכה הוא באמת נותן כוח ועוז לבחינת שם אלוקים. הוא מרבה שפע בעולמות העליונים וזה אחר כך יורד אלינו גם כן בדמות שפע גשמי.

דרשה זו ניתנה בתקופה שבה העברתי שיעורי הלכה בהלכות ברכות מידי ערב שבת.

ההלכה בה נעסוק במסגרת זו היא על הצורך להחזיק ביד ימין את הדבר עליו מברכים. לכתחילה יש לאדם להחזיק את הדבר שאוכל ביד ימין, כי ימין ה' עושה חיל זו היד של הברכה והחסד. אבל בדיעבד אם בירך והחזיק ביד שמאל גם עולה הברכה. ואפילו אם לא החזיק בכלל ורק נמצא לפניו על השולחן או אפילו בארון הברכה חלה על אותו מאכל.

ולכן, אדם שבירך ברכה על פרי מסוים. ותכנן להוציא עוד מהארון אינו צריך לשוב ולברך. אבל אם שתה כוס נס קפה ונזכר שיש לו שוקולד בארון ורוצה לאכול כעת גם את השוקולד - עליו לברך שוב שהכל נהיה בדברו.

מלבד מקרה אחד שאדם הוא אורח ואז גם אם לא כיוון, ובעל הבית הוציא לו משהו נוסף מהארון אינו צריך לברך. כי אורח דעתו על דעת בעל הבית, ובעל הבית כל הזמן דעתו להוציא מאכל כדי לכבד את האורח. גם אם זה מאכל שכרגע לא חשב עליו.

נסיים בסיפור:

אני זוכר כשהייתי צעיר ישבתי ליד אבי בשעה שחבר תינה בפניו את בעיותיו הכלכליות. הוא סיפר לו שהיה לו נזק ברכב שעלה כמה מאות שקלים ולא הייתה לו יכולת לשלם. הוא זכר שלברכת המזון יש סגולה לפרנסה, אז לאחר שאכל את ארוחת הבוקר התיישב לברך בכוונה מילה במילה את ברכת המזון. מספר אותו חבר, שבאותו רגע שסיים לברך את ברכת המזון, הגיע אליו חבר עם מעטפה וכסף שהיה צריך להגיע אליו, ובמעטפה הזו היה בדיוק את הסכום שהיה צריך לשלם למוסך.

לברכות יש כוח להשפיע למעלה, והשפע הזה אחר כך גם יורד אלינו בחזרה.

"תנו עוז לאלוקים על ישראל גאותו ועוזו בשחקים"