קצרים לפרשת קורח - מידה כנגד מידה

מדוע מגיע לקורח ועדתו עונש כל כך מוזר?

 בשעה שמשה אומר לדתן ואבירם לעלות אליו לאוהל ולדבר איתו.

אומרים דתן ואבירם המעט כי העליתנו מארץ...

 בדבריהם "מארץ זבת חלב ודבש" ישנה הפתעה. עד כה מי שהייתה ארץ זבת חלב זו ארץ ישראל ולפתע הם מתכוונים בדבריהם למצרים.

וכשהם אומרים לא נעלה – הם מתכוונים בעלייה כפולה. לא נעלה אליך לאוהל אבל יותר מזה גם לא נעלה לארץ ישראל. מאחר והמרגלים הוציאו לעז על ארץ ישראל ואמרו "ארץ אוכלת יושביה היא" גם דתן ואבירם ממשיכים דרכם ואומרים מצרים היא ארץ זבת חלב ודבש ולא ארץ ישראל ולכן לא נעלה לארץ ישראל.

יש פה התרסה כנגד משה. והתרסה כנגד ארץ ישראל.

הם לא רצו לעלות למשה ולכן ירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. הם פערו פיהם על משה ולכן האדמה תפצה את פיה, הם מאסו באדמה והמשיכו את דרך המרגלים שכינוה ארץ אוכלת יושביה לכן הארץ פערה את פיה ואכלה אותם.

ומכאן נלמד, לשמור את פינו ולא להוציא לעז חלילה על גדולי ישראל. ולא לכפור בטובת ה' עלינו.