הגמרא במסכת שבת מביאה דיון בין החכמים כיצד ייתכן שהעולם מתקיים על הבל פיהן של תינוקות של בית רבן, והיא מסכמת "אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא"
בהבנה הפשוטה של הדברים, תינוקות של בית רבן אין מה לבוא אליהם בטענות הם עוד לא בני עונשים. מה שמכונה בשפה המשפטית כיום "קטין".
אמנם, אפשר לתת פירוש נוסף למאמר זה. הייחודיות של תינוקות של בית רבן היא התמימות. כשילד קטן ניגש לשיר את פסוקי התורה הם מתנגנים מאליהם. עד כדי כך שלעיתים צריך להזכיר להם שאסור לשיר פסוקים באמבטיה..
כשאומרים לילד קטן שהקב"ה מקשיב ללימוד תורה שלו הוא מצייר בדימיונו שיש סבא שנמצא בשמים שממש מקשיב לו. הציור הזה כל כך אמיתי אצלו. אין לו ספיקות אין לו עירעורים.
העולם של המבוגרים מלא בספיקות, ברציונאליות, בפרט בתרבות המערבית - תוכיח, תביא ראיות. מישהו עשה על זה ניסוי? הוכיחו את זה סטטיסטית? מי אמר לך שהלימוד שלי נותן כוח וחיות לעולם? מי אמר לך שהחיילים שנלחמים בעזה כוחם עומד בזכות התורה?
הספק הוא החטא, הוא החיסרון באמונה.
כשעמדו ישראל במתן תורה הם ראו עין בעין את האמת הזו. ולכן פרחה נשמתן כי אילו אדם היה מבין באמת כמה מעשיו משפיעים רוחנית בעולם, נשמתו הייתה פורחת.
חג שמח!
תגובות