לא עלינו תלונותיכם
במהלך התלונות של עם ישראל, שלכאורה מוצדקות, עולים דברי משה ואהרון לעם: "ונחנו מה לא עלינו תלונותיכם כי על ה'"
מפה לומדים כלל חשוב. כשאדם מתלונן הוא בעצם מתלונן על ה'. כי המציאות שיש לאדם היא מציאות שה' הביא עליו.
הרב מנחם פרומן מספר שפעם בישיבה שלו הלך תלמיד עם חולצה "אין ערבים אין פיגועים" תפס אותו הרב ואמר לו – אבל יש ערבים. למה אתה אומר שאין.
כלומר, אם המציאות היא שיש ערבים, אז ה' נתן לנו את המציאות הזו להתמודד איתה ואין מה להתלונן על כך. צריך לפעול ביחד עם המציאות.
זו חלוקה מאוד עדינה, להפריד בין מה שאני מסוגל לעשות ולפעול לבין מה שאני לא מסוגל. מה שאני לא מסוגל – צריך לשחרר. מה שאני מסוגל לפעול יש לעשות באמצעות 'בקשה' לא באמצעות 'תלונה'. בקשה זו פעולה שמכילה בתוכה את האפשרות והמוכנות לכך שהבקשה לא תיענה.
'נציב תלונות הציבור'. תופעה שעדיף לשנות אותה. במקום נציב תלונות, עדיף נציב הבקשות.
תגובות