עבדים
היינו לפרעה במצרים – מעבדות לחירות?
ה'
אומר למשה בהוציאך את העם ממצרים "תעבדון" את האלוקים על ההר הזה.
ובמצוות רבות מנומק הטעם "כי לי בני ישראל עבדים". אם כן יצאנו מעבדות לעבדות.
המסר:
התורה מצווה אותנו להיות עבדים לה'. להתאמץ. המאמץ הוא אנטי תזה לתרבות העכשווית
והוא אנטי תזה למסר שהדתות האחרות מעבירות לעולם.
הנצרות
כשקמה לעולם היא בישרה – די ליהדות. היהדות מעמיסה על היהודים 613 מצוות אנחנו
ניתן רק 3. האיסלאם אמר די ליהדות – היהדות מעמיסה על היהודים 613 מצוות אנחנו
ניתן שישה בלבד.
גם הרפורמים ניסו להקל מעל היהודים. (הרעיון של הרב זקס).
התרבות העכשווית נותנת לאדם את כל הדרכים שלא להתאמץ. קח מכשיר שלא תצטרך ללכת לבנק. קח מכשיר כדי שלא תצטרף לצאת מהבית כדי לתקשר עם אנשים. רכב עם חיישני רוורס כדי שלא תחשב את המרחק בנסיעה לאחור. מוביליי, בקרת שיוט, נהיגה אוטונומית, צ'אט GPT, בינה מלאכותית. הכל רק שלא תתאמץ.
כאשר
היהדות דורשת מהאדם הרבה היא בעצם דורשת ממנו להתאמץ ולא להתעצל. להתאמץ ולהוציא
מעצמו כוחות.
כל
ההכנות המרובות לחג הפסח דורשות מהאדם לא להתעצל. אבל יש נטייה בדור שלנו להקל
מעלינו את המלאכות האלה. דווקא כשאדם מתאמץ ומתעמל על המצווה היא הופכת להיות
קניין בנפשו.
נתקלתי
בזוגות שאחד מבני הזוג מגיע ממשפחה ש4 חודשים לפני החג מתכוננים לפסח, אצל האישה
הדברים בבית היו נראית קצת פחות מוגזמים. כיום שהתחתנו המשפחה הזו התרחקה. היום
קשה להם להתאמץ על המצוות. שבת כבר לא שומרים – רוצים לראות טלוויזיה, מתקשים
למנוע מעצמם ליסוע בשבת. בשבוע לפני פסח, הבעל פונה לאישה ואומר לה – מה עם הפסח?
חסר לי משהו בחיים? איפה כל ההכנות?
זה קניין לדורות. המאמץ על פסח הוא מאמץ שטבוע בנו. אמנם הוא קשה אבל זה החוויה. ואפשר לעשות את זה חוויה.
קטע
קריאה: האדמו"ר מפיאסצנה.
אז
בהתקרב ימי הפסח... ימים שהם של אורה, של שמחה, כנשמה במרום גם נפשו עתה אל הפסח
משתוקקת. יום ויום הוא מתקרב, גופו כבר מבין בפועל את צרכי וכשרות החג ונפשו כבר
מתחממת כנגד אורו המופיע מרחוק, וכבר הגיע אל בדיקת חמץ דריכה ראשונה על מפתן החג
קדושינו ז"ל אמרו שחג הפסח הוא בחי' אהבה, ואיש בלב אטום ישב ויחקור למצא טעם
וסברא למה דוקא אהבה,
אבל
הוא אינו צריך לחקור ולבקש רמזים, מרגיש הוא בלבו את כל מצוות הפסח זהירותיו
ודקדוקיו לא כמלך שגוזר על עבדיו, אלא כאב החובק את בנו הקטן, ומתוך חביבות ומתוך
דברי אהבה ושידול אומר לו עשה נא זאת וזאת, והבן בכל כח רץ, עושה ומביט על אביו
ואין דעתו מתקררת בעשיותיו מן אהבה ויראת הכבוד, שמח ומוסיף אהבה בכל הכנות
הפסח מוסיף חומרות ודקדוקי דינים מהרגשת נפשו את אהבת אביו שבשמים ואת עיני החמלה
המביטות עליו ועל כל מעשיו.
גם
במקום שמכניסין גם במקום שאין מכניסין בו חמץ, בכלם הוא בודק ומחפש, רוצה הוא
להכניס גם כלו לחורים ולסדקים, קופץ הוא על התנור, מכניע ודוחק עצמו אל מתחת
המטה, כי הלב עורג ודעתו אינה מתקררת ומעתה כמעט קשה לו כבר לדבר דברים שאינם
מעניני הפסח, להכין על הפסח, להגעיל הכלים, לקנות דברים לכבוד הפסח
תגובות