אלשיך:
- או׳ כי ברח העם כי הלא לא ברח כי הוא בעצמו שלח׳ ואם הוא שלא היו דעתם לשוב מצרים אחרי לכתם דרך ג׳ ימים במדבר במה ידע שלא ישובו אחרי עברם במדבר דרך ג׳ ימים כי עדיין לא נכנסו בו.
- או׳ ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם כי אומר אל העם הוא מיותר
- או׳ מה זאת עשינו כי הנה בבלי דעת ידברו כי הלא לא מבחירתם שלחום כ״א בי׳ מכות גדולות ונאמנות ואיכה יאמרו מה זאת עשינו
- או׳ ואת עמו לקח עמו ואו׳ אח״כ ויקח שש מאות כו׳ למה נאמר קיחה זו זה פעמים.
- באו׳ ויחזק ה׳ את לב פרעה למה לא אמר גם לב עמו כאו׳ למטה ואני הנני מחזק את לב מצרים כו׳.
- למה יצטרך ה׳ להערים חס ושלום על הדבר והוא עשה יעשה כל אשר יחפוץ בלב פרעה לרדוף
שאלות מדרשי חז"ל:
גמרא פסחים קי"ח.
אֲמַר רַב שִׁיזְבֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, דִּכְתִיב: "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר" (תהלים קל"ו:כ"ה), וּסְמִיךְ לֵיהּ "לְגוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים".
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: קָשִׁין נְקָבָיו שֶׁל אָדָם כְּיוֹם הַמִּיתָה וְכִקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִהַר צוֹעֶה לְהִפָּתֵחַ" (ישעיהו נ"א:י"ד) וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ "רוֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו".
גמרא סוטה ב'.
אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כִּי הֲוָה פָּתַח רֵישׁ לָקִישׁ בְּסוֹטָה אָמַר הָכִי אֵין מְזַוְּוגִין לוֹ לְאָדָם אִשָּׁה אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קכ"ה:ג'} כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְקָשִׁין לְזַוְּוגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים ס"ח:ז'} אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת
שאלות:
- למה אמר על שלושת אלה "קשים כקריעת ים סוף"?
- מה היה כל כך קשה בקריעת ים סוף?
- מדוע הזיווגים כל כך קשים? ולמה הם קשים על הקב"ה?
- וסמיך ליה לגוזר ים סוף גו' לא ידענו מאי סמיך ליה דהא כמה קראי אפסיקו בינייהו ואי קרי ליה סמיך משום דבחד מזמורא נינהו א"כ הל"ל נמי דקשין מזונותיו כבריאת שמים וארץ וכמכת בכורות וככל הני נסים דכתיב נמי בההוא מזמורא (מהרש"א חידושי אגדות פסחים קי"ח.)
הסבר:
ר' שמחה בונם מפרשיסחא מציע פירוש מפתיע: ההשוואה אינה לקושי עצמו, אלא לדרך הישועה הבלתי צפויה. כשבני ישראל עמדו לפני הים, איש מהם לא חלם שהפתרון יהיה קריעת הים – חלקם חשבו להילחם, חלקם רצו לחזור, חלקם רצו להתפלל. הפתרון של בקיעת הים היה מעבר לדמיון. כך גם הפרנסה: הקב"ה מזמן לאדם את פרנסתו בדרכים שכלל לא עלו על דעתו – מכיוונים שלא שיער, דרך אנשים שלא הכיר, בנסיבות שלא תכנן.
אלשיך הקדוש פרשת בוא
ר' משה אלשיך מלכים א ח':ל"ה
וכן קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה כקריעת ים סוף והלא כמו זר נחשב מאמרם זה כי למה יהיה דבר קשה לפני מי שאמר והיה העולם בין בגשמים בין בקריעת ים סוף וכן מה הוא ההדמו' של זה עם זה אך אין ספק כי אין דבר קשה לפני הקב"ה כי אם ברצותו להיטיב והעון מעכב והדבר קשה כי חפץ חסד הוא והוא אלהי משפט... וע״ד זה הוא במזונות כל אדם כי מי אדון יפרנס ויזון עבדו הבלתי משמשו או מורד בו
"אך אין דבר קשה לפניו יתברך, זולתי ברצותו להיטיב לאיש ועונותיו מעכבין... ועל הדרך הזה הוא ב'מזונותיו של אדם', שעונותיו מקפחים מזונותיו"
בפרשת בא (שמות יג, יא) מבאר "אומרם 'קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף', וכן באומרם (סוטה ב:) 'קשה לזווגם כקריעת ים סוף', ומי לא ידע כי אפילו בריאת כל העולמות לא היו לפניו יתברך קושי, כי בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקב"ה את העולם, כי 'בדבר ה'' וכבר 'שמים נעשו' כמו שאמרו ז"ל, ומה גם עתה קריעת ים סוף או מזונות האדם או זווגו. אך אין דבר קשה לפניו ית', זולתי ברצותו להיטיב לאיש ועונותיו מעכבין, והוא יתברך שופט כל הארץ ולא יעוות משפט, ועל כן יציאת מצרים כי היו גוי מקרב גוי, ומה גם קריעת ים סוף אחר שהמרו על ים בים סוף (תהלים קו, ז) היה קשה, והוצרך חוזק יד להכניע המנגדים, על ידי חפשו יתברך זכיות קדומים מדם פסח ומילה, והפלגת רשעת פרעה ועבדיו, ועל הדרך הזה הוא ב'מזונותיו של אדם', שעונותיו מקפחים מזונותיו, וכן בזווגים 'קשה לזווגם', כי מי יזכה לבת זוגו, כי יתפרדו במעשיהם... על כן על שתי אלה אמרו שהם קשים כ'קריעת ים סוף'"
ועל דרך זה עיין באר"יזל הובא בבן יהוידע על סוטה ב
הסבר זה מסביר מדוע קריעת ים סוף הייתה קשה,
תגובות