הפרשה פותחת במילים "זאת תורת העולה" היינו מצפים שהתורה תתן את דיני העולה, אך במקום זה היא כותבת מה עושים עם הדשן - האפר שנשאר בסוף ההקרבה של אתמול. מדוע??
יש פה כלל נפלא ומתוק לכהנים ואלינו:
הכהן שבא לעבוד במקום המקודש ביותר עלול לומר לעצמו אני מתעסק עם הדברים הכי חשובים, לא לכבוד הוא לי להתעסק עם 'פינוי האשפה'. באה התורה ואומרת לו - דע לך שהתעסקות עם פינוי הדשן לא פחות חשובה מעבודת קרבן העולה והתפילה.
יש להתכונן אליה כמו כל העבודות, "ולבש הכהן מדו בד", ללבוש את בגדי הכהונה. לפעולה הזו התורה קוראת "והרים את הדשן" לעשות מהאשפה תרומה. לרומם את העבודות הקטנות.
גם כשמתעסקים עם ניקיונות של פירורים לקראת פסח, תפקידנו לתת יד, להצטרף למאמץ ולרומם את העבודות 'הלא מכובדות' האלה.
תגובות