כי תשא - מטרתו של מחצית השקל

 בס"ד

הדרשה הזו על מחצית השקל נבנתה בזכות תרומת מחצית השקל שניתנו אצלנו במושב רוויה.
למה בכלל לספור את העם? ולמה עכשיו? ואם מחצית השקל היא אמצעי למניית העם אז למה הוא נקרא גם כסף הכיפורים? למה פשוט לא לבקש מכל אחד מס אחיד לבניית המשכן?

אם היינו שואלים את עצמנו מהי מטרתה של מצוות מחצית השקל, היינו מגלים שיש לה סיבות רבות.

כבר בתורה אפשר למנות שלוש סיבות:
1. ונתת אותו על עבודת אוהל מועד - לבנות את המשכן וכך נמצא בפרשת פקודי (לח,כה-כז) "וכסף פקודי העדה... בקע לגולגולת מחצית השקל.. לצקת את אדני הקודש"

2. פרשת כי תשא פותחת בציווי: "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם". כלומר, מטרתו של מחצית השקל הוא אמצעי לספירת העם. אך עוד לא מובנת מטרת ספירת העם...

3. מחצית השקל מכונה גם "כסף הכיפורים". כי עם ישראל מצטווה לתת "איש כופר נפשו". ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם.

עד כאן שלושה טעמים הכתובים בתורה.
בימי בית ראשון ושני, אחרי שכבר הוקם המשכן והמקדש, עדיין נתנו מחצית השקל. התרומה הזו שימשה את הציבור לקניית הכבשים לתמיד של שחר ותמיד של בין הערביים.

בלימוד שעשינו עם הילדים במושב שאלתי אותם למה צריך כל כך הרבה טעמים למצווה? הילדים השיבו שתי תשובות: אחד מהם אמר כי זה ערבות הדדית. והשני אמר כי הכסף הוא אמצעי. נבאר יותר בהמשך.

כששאלתי את השאלות האלה בדרשה בין מנחה לערבית, הגבאי הראשי אצלנו ענה - אין טעם למצוות מחצית השקל. ולאחר שהבאתי בפני הציבור את כלל הטעמים הנ"ל, השבתי גם הגבאי צודק. כי יש כלל בחיים: כאשר יש הרבה תירוצים כנראה שיש תשובה אחת עמוקה יותר.

גם למצוות מחצית השקל יש הרבה סיבות אבל טעם אחד עמוק יותר.

תחילת הקמת המשכן הגיעה מנדבתם של בני ישראל. הקב"ה יצר רשימת צרכים מפורטת והגיש לעם ישראל עם בקשה "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו". ברשימה יש: זהב, כסף, תכלת, ארגמן, שמן למאור, אבני שוהם. יכלו התורמים ליצור מעין תחרות סמויה, אני תרמתי משהו חשוב יותר, ואתה פחות וכו'.

באה התורה ואומרת - כולם שווים. העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. תביאו כולכם משהו שכולם שווים בו. מחצית השקל, וכולכם תיספרו במניין אחד כל אחד הוא מספר מתוך הכלל. אין מעמדות. כולם שווים, וכולם שייכים בבסיס של המשכן. וזאת בשביל הערבות ההדדית, כאשר כולם ירגישו שווים, כולם ייספרו אזי לא יהיה בהם נגף. אין קנאה שנאה ותחרות בהקמת המשכן.

לכסף בפני עצמו אין ערך. אילו אדם יצרור בצרור אחד מלא שטרות, ולאחר זמן בנק ישראל יחליט להחליף שטרות, לא יהיה לניירות אלה שום ערך עצמאי. הערך היחיד שיש לכסף הוא מה יש לעשות איתו, והתורה אומרת שאפשר לעשות איתו הרבה דברים, אבל הדבר המרכזי שנותן ערך אמיתי לכסף, זה שמוציאים אותו על ערכים - ופה במקרה שלנו מוציאים אותו על ערבות הדדית שבמשכן.

וכך אנו לומדים איך מנהלים פרויקטים: כדי להיות שותף בפרויקט ציבורי כל אחד נותן סכום קטן אחד שכולם יכולים לעמוד בו. אחר כך מייצרים רשימת צרכים ופונים לציבור, תראו הכסף הכללי מספיק רק לכך וכך... עכשיו צריך תרומה לדברים הבאים: שכר למלמד, תשלום לצ'ופרים לילדים הלומדים.

וכך אמרתי בציבור - הדרשה הזו יצאה בזכות כסף הכיפורים שלכם (פדיון כפרות) ובזכות מחצית השקל שתרמתם בשנים הקודמות. בזכות שני אלה אנו יכולים העמיד את הלימוד עם הילדים. וכששומעים את הילדים לומדים כולם נהנים ומתרגשים. עכשיו אני מגיש בפניכם הצעה לנדיבות הלב - מי רוצה לקחת על עצמו את שכר המלמד, ומי רוצה לקחת על עצמו את המתנות לצ'ופרים לילדים.