"וגר לא תונה... כל אלמנה ויתום לא תענון"
המפרשים מעלים מניעים שונים מדוע יש לנו, כבני אדם, נטייה טבעית להונות את הגר, יתום ואלמנה:
1. רבנו בחיי: לפי שהגר *הוא מוצא עצמו יחידי בארץ נכריה* - ולכך נקרא 'גר', מלשון 'גרגיר' הנמצא יחידי בראש ענף האילן - מבזים אותו ומריעים לו על כן אמר הש״י אל תחשוב שאין לו מי שיריב את ריבו כי אני הוא הרב את ריבו.
2. וצרף אליו האלמנה והיתום *לפי שכולן תשושי כח והבריות מקילין בהם להרע ולהצר אותם*
3. אור החיים הקדוש: *ולזה לא יקפידו בזלזול אדם שאינו מהם* לצד *שיחשבוהו שפחות הוא* מהדרגות הקדושה ומזה יולד ענפי האונאה.
4. חזקוני: *לפי שאינם יודעים בענייני הארץ* דבר קל הוא להונותם
ארבע סיבות שצריך להיזהר מהן:
*בדידות* ו *חולשה* מול מערכות חברתיות. *התנהגות* שונה שלרוב מגיעה מ *תרבות* אחרת. מה שעשוי באופן טבעי לעורר זלזול, וחוסר הבנה חברתית.
התורה ביחד עם המפרשים, קוראים לנו להתבונן בעצמנו ולהישמר מהנטיות הטבעיות שנוצרות בנו אל מול אנשים חלשים בחברה שהתרגלו לתרבות שונה מאיתנו.
תגובות