פרשת משפטים - כי תראה חמור שונאך

 כמה טוב להיות אדם טוב, אבל זה מחנכים בכל העולם. התורה מחנכת להיות אדם טוב אבל גם מדייקת את זה, מעצימה את זה ונותנת לזה תכלית של תיקון עולם.

אחת המצוות הפשוטות שיש לנו בפרשה היא המצווה הבאה:

"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו" - הכוונה לך תעזור לו.

נדגים: יצאנו לדרך על כביש 1 מתל אביב לירושלים. בעליות לירושלים אנחנו רואים רכב תקוע בצד הדרך - אדם טוב אומר, אצא ואעזור לו. התורה אומרת לא רק שתעזור לו, אלא אפילו אם אתה רואה שזה מישהו מ'אחים לנשק' והוא בדרך להפגנה. צא תעזור לו.

תרגום יונתן בן עוזיאל מוסיף עוד פרט חשוב. בשאלה סמויה הוא שואל: כיצד ייתכן שיש אדם ששונא את חברו? הרי מצווה מפורשת היא: "לא תשנא את אחיך בלבבך"? ומתרץ, שמדובר בשונא שאני מכיר בו שהוא חוטא ומצווה לשנוא אותו. ובכל זאת!! התורה מצווה ללכת ולעזור לו.

והסיבה לרעיון הזה מופיעה בספר משלי: "אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך". כלומר, השונא חושב שאתה שונא אותו ממש והיית רוצה לחסל אותו, אבל כשאתה מגיע ועוזר לו זה מפתיע אותו מאוד ולכן יש סיכוי שלמרות המחלוקת והוויכוח הסוער - תכבדו אחד את השני ותהיה בשלום אחד עם השני - ה' ישלימנו לך.

עוד תוספת חשובה וסייג עקרוני מביאה הגמרא לדבר הזה:

"עזוב תעזוב עמו" - דווקא בתנאי שהוא עוזר לך. אבל אם הוא יושב בצד ו'רוכב' על זה שזו המצווה שלך. הוא מזהה את החולשה שלך ומחליט לנצל אותה. כמו אותם מחבלים שמקבלים רפואה בארץ ואחר כך בונים אירגון טרור שמתכנן להשמיד אותנו. אזי - במקרה כזה 'מורידין ולא מעלין' עדיף להוריד אדם כזה לבור.

הכלי יקר מתרגם את זה לאנשים עניים, שמפלים עצמם על הציבור, פושטים יד לקבל נדבות ולא מנסים לעבוד בעצמם. הם לא מקיימים "עזוב תעזוב עימו" ואחר כך גם מתלוננים למה אנשים לא נותנים להם..