חג סוכות - חג השכר והעונש

הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לקראת חג הסוכות טורחים ועמלים עבור קניה של ארבעת המינים מובחרים וסוכה מהודרת כהלכתה.

ואז כשנכנס החג, אנחנו לוטשים עיניים מסביב על הסוכות של השכנים, של החברים ואומרים. אך.. הלוואי עלי איזו סוכה נפלאה הוא בנה.

חז"ל אומרים שלעתיד לבוא בגן עדן, כל צדיק נכווה מחופתו של חברו. כלומר, שכל אחד מסתכל על השכר שהצדיק השני מקבל ואומר, אך... לאן יכולתי להגיע. גם אני רוצה כזה שכר.

הגמ' בעבודה זרה דורשת על הפסוק "יתנו עדיהם ויצדקו" שלעתיד לבוא יבואו כל אומות העולם ויאמרו לריבונו של עולם, שהם גם רוצים שכר. אבל יאמר להם הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. אלא שאף על פי כן יש מצווה קלה שייתן לאומות העולם והיא הסוכה.

בונים הגויים את הסוכה, והקב"ה מוציא עליהם חמה כבתקופת תמוז. והם מרוב החום יוצאים מהסוכה ובועטים בה.

ונשאל כמה שאלות על המדרש:

1. מה הפירוש שהקב"ה מוציא חמה מנרתיקה? למה דווקא החום הוא זה שמוציא את הגויים, בדרך כלל בתקופה הזו יורד גשם יותר מאשר החום לוהט!

2. מה המשמעות שהגוים 'בועטים' בסוכה. למה לא 'קורעים' אותה או 'מפרקים' אותה?

תשובה:

לפי העיקרון שפתחנו בו, סוכות הוא חג מבחינת השכר והעונש. בדרך כלל אין בעולם הזה באופן מיידי שכר ועונש. מקבלים אותם לאחר זמן או לעתיד לבוא. אילו אנשים היו מקבלים את השכר והעונש באופן מיידי הייתה מתבטלת הבחירה החופשית.

לכן, כאשר עם ישראל יקבלו שכר, בחג הסוכות תצא חמה מנרתיקה. השכר יהיה ברור כשמש. ואזי הגויים לא יוכלו לעמוד בזה. כאשר אדם, לא מוכן לקבל מציאות שמתנגדת אליו כפי שהיא, הוא מעדיף לזלזל בה ולבעוט בה. וזה עניין הבעיטה בסוכה.

חג הסוכות מרובה במצוות. וכפי שהוא מרובה במצוות הוא גם מלא בסיפורים המתייחסים לשכר המצווה. כזה הוא הסיפור על האתרוג שחיפשו לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב.

עיין פה: https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/569299

וכן הסיפור על האתרוג של הגאון מוילנא:

https://nifla-ot.co.il/2016/01/28/%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95/