מצוות רבות בפרשה מלמדות את האדם מידות טובות. אחת הבולטות בהן היא מצוות השבת אבידה. עצם המצווה של להחזיר אבידה לבעליה מבוססת על הרגישות שיש לאדם כלפי ממונו של האחר.
אך הציווי "לא תוכל להתעלם" מציב את הרף המוסרי לגבוה יותר.
ר' אברהם צבע בעל צרור המור כותב שכאשר אדם רואה בהמה אבודה שור או שה, הוא יעדיף שלא להתחיל במרדף אחריה. ולכן התורה שבה ומזהירה "לא תוכל להתעלם". כלומר, יש לנו נטייה להתרכז בעצמנו, והתורה דורשת מאיתנו לא להתעלם מאחרים.
האור החיים הקדוש לוקח את זה גם למימד הרוחני. על הצדיקים מוטל החיוב לקרב את העם אל ה'. שור ושה הם ישראל שהם כמו צאן קדושים. אחיך זה הקב"ה, "נידחים.. שהעובר פי ה' נקרא נידח. ויצו ה׳ לבל יתעלם אלא ישיבם לאחיו הוא אלהי עולם"
יש במצווה זו קוד התנהגות לאדם - אם נגלה לעיניך חיסרון שאדם אחר נחסר ממנו. "לא תוכל להתעלם" התמקד בטובתו, וברצון להיטיב לו והשב תשיב לו את האבידה.
תגובות