הגמרא במסכת שבת, דף קנב (בדף היומי של השבוע) מספרת סיפור.
"אמר רבי חייא לאשתו, כשבא עני, תתני לו פת מיד כשהוא דופק וכך יעשו גם לבניך.
אמרה לו אשתו , האם אתה מקלל את בנינו?
אמר לה – זה פירושו של פסוק מפורש "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה..."
ובבית מדרשו של רבי ישמעאל דרשו (בגלל הכוונה) גלגל הוא שחוזר בעולם.
שלושה רבדים יש במדרש זה:
הרובד הפשוט - המצב הכלכלי משתנה. לעיתים אדם עשיר ויכול להיות שיתהפך עליו הגלגל והוא יהיה עני.
ולכן אם כל אדם ירגיל את עצמו לעשות טוב לאחרים, אז המצב הכלכלי יהיה מאוזן.
הרובד העמוק יותר:
כאשר אדם עושה טוב לאחרים זה חוזר אליו בעצמו. וגם לרובד הזה יש שתי הבנות:
ההבנה הפשוטה - אם אני עושה לאדם טובה, והוא מחזיר לי בחזרה. חיזקנו את היחסים בינינו. עכשיו אני ארצה להמשיך איתו את הקשר ולעשות לו טובות. זה יכול להיות מרמת התודה רבה אחרי מעשה טוב, ועד לקנות מתנה או לתת תשורה ושי על מעשה טוב. וגם חיוך הוא נחשב.
וההבנה הניסית - סיפור:
*כשאתה עושה טוב קודם כל לעצמך אתה עושה....* מאורי שכטר.
סיפור מדהים מאתמול...
אסון נמנע אתמול (שלישי) בשעות הצהריים בעיר אלעד. מתנדב ידידים חזר לביתו לאחר שחמיו אסף את הילדים ממוסדות החינוך והעלה אותם הביתה. כאשר המתנדב החנה את רכבו מתחת הבית, ורגע לפני שעלה לדירה, הוא עשה כהרגלו סיבוב בין הרכבים החונים והביט לתוכם במטרה לזהות אם חלילה שכחו ילד ברכב.
כאשר חלף ליד רכבו של חמיו הוא גילה לתדהמתו שבנו הקטן, בן ה-3, נותר נעול ברכב הסגור. הוא הזעיק במהירות את חמיו לרדת לפתוח את הרכב, וחילץ את בנו הקטן כשהוא מזיע מאוד אך בריא ושלם.
*המתנדב מספר:* "פיתחתי לעצמי הרגל שבשגרה שבזכותו בני ניצל. בכל סיום נסיעה, לאחר שאני מחנה את רכבי, אני עובר ומסתכל על רכבים שחונים מסביב לוודא שחלילה לא נשכח ילד.
אתמול, כשהגעתי לביתי בשעות הצהריים, ביצעתי את הבדיקה הקבועה. לפתע ראיתי רכב עם ילד קטן נעול בפנים. לאחר כמה שניות הכתה בי העובדה כי מדובר בבני הקטן. חמי, שעזר לי באותו היום והחזיר את הילדים מהמסגרות, לא שם לב כי הקטן נשכח ברכב. התקשרתי לחמי במהירות, שיירד עם המפתחות לרכב, ובזריזות הוצאנו את הילד. הוא היה נעול שם כעשר דקות אבל היה מאוד חם והוא הזיע.
'אבא חם לי, אבא אני מזיע'. הוא לא ידע לספר למה הוא לא ירד מהרכב, ואמר שצעק לסבא שלו בזמן שהוא היה נעול בפנים. אני רועד כולי, ושמח מאוד שהבדיקה הפשוטה שלי הוכיחה את עצמה והצילה את חיי בני. זה ממש נס.
בבקשה הרגילו את עצמכם לבדוק ברכבים מסביבכם, וכמובן הקפידו לבדוק לפני יציאה מרכב שהוצאתם את כל הילדים."
רובד שלישי לדבר נמצא במשך שאומר החפץ חיים:
שמירת הלשון
, חלק ראשון, שער התבונה ו׳
עוֹד אָמַרְתִּי לְהַשְׁקִיט אֶת לֵב הָאָדָם, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ לִנְקֹם וְלִנְטֹר, בַּמֶּה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֶת הַכָּתוּב (ויקרא י"ח י"ט): "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה"'. דְּלִכְאוֹרָה מַה סְּמִיכוּת "אֲנִי ה"' לְרֵישָׁא דִּקְרָא? וְאָמַרְתִּי, דְּכַוָּנַת הַכָּתוּב בָּזֶה לְתָרֵץ רֵישָׁא דִּקְרָא שֶׁכָּתוּב: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ" וְגוֹ'. דְּלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא, אִם הַזְּמַן דָּחוּק לָאָדָם מְאֹד, וְהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאֵת חֲבֵרוֹ שֶׁיֵּיטִיב לוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר, וְיֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר זֶה וְאֵינוֹ רוֹצֶה, וּבִפְרָט אִם צִעֵר אוֹתוֹ, אֵיךְ יוּכַל הָאָדָם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּרְעֹמֶת עָלָיו וְאַף יֹאהֲבֶנּוּ כָּמוֹהוּ?
וּבֵאַרְתִּי אֶת הַכָּתוּב עַל פִּי מָשָׁל נָאֶה וְהוּא: רְאוּבֵן הָיְתָה לוֹ שִׂנְאָה עַל אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן וְעָשָׂה מְרִיבָה עִמּוֹ. בָּא לוֹ אַחַר כָּךְ אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ יְהוּדָה, וִיהוּדָה זֶה הָיָה מֻחְזָק בְּעֵינֵי שִׁמְעוֹן וּבְעֵינֵי כֹּל, שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, וְסִפֵּר לוֹ לֵאמֹר: אֵיךְ שֶׁהָאִישׁ שִׁמְעוֹן, אֲשֶׁר יֵשׁ לְךָ שִׂנְאָה עָלָיו, וְאָמַרְתָּ לִי שֶׁהוּא אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אָדָם בָּזוּי, אֲנִי רָאִיתִי אַחַר כָּךְ בְּאֵיזֶה יָמִים, שֶׁהָיָה אֵצֶל גְּדוֹל הַדּוֹר אֶחָד, הַמְפֻרְסָם לְגָאוֹן וְצַדִּיק גַּם חָכָם גָּדוֹל שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ, וְכִבֵּד אוֹתוֹ הַגָּדוֹל הַהוּא לִמְאֹד וְהֶרְאָה לוֹ אוֹתוֹת אַהֲבָתוֹ בְּכַמָּה עִנְיָנִים, שָׁגַגְתָּ בָּזֶה אָחִי עַד מְאֹד. וּכְשֶׁשָּׁמַע רְאוּבֵן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, נִשְׁתּוֹמֵם עַל הָעִנְיָן הַהוּא וְהֵשִׁיב: הִכְנַסְתָּ סָפֵק בְּלִבִּי, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁהָאֱמֶת עִם ר' שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, וְרַק מֵחֲמַת שֶׁכָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, נִדְמָה לִי שֶׁהַדִּין עִמִּי, אוֹ אוּלַי בֶּאֱמֶת הַדִּין עִמִּי, אַךְ שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל הוּא אִישׁ מִרְמָה וְהִטְעָה בְּדִבּוּרָיו הַחֲלַקְלַקּוֹת לִגְדּוֹל הַדּוֹר הַנַּ"ל, עַד שֶׁנִּדְמָה בְּעֵינָיו לְאִישׁ נִכְבָּד, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אוֹסִיף עוֹד לְדַבֵּר עָלָיו מֵחֲמַת סָפֵק שֶׁהִכְנַסְתָּ בְּלִבִּי.
אַחַר כָּךְ בְּעוֹד אֵיזֶה יָמִים בָּא אֵלָיו אִישׁ יְהוּדָה זֶה, הַמֻּחְזָק בְּעֵינָיו לְאִישׁ אֱמֶת, וְסִפֵּר לוֹ לֵאמֹר: אֵיךְ שֶׁרָאִיתִי דְּבַר פֶּלֶא יוֹתֵר גָּדוֹל, וְהוּא שֶׁהָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ לְךָ עֲדַיִן עוֹד סָפֵק עָלָיו, שֶׁהוּא אִישׁ מִרְמָה וְאָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, רְאִיתִיו שֶׁנִּזְדַּמֵּן אַחַר כָּךְ אֵצֶל חַכְמֵי הַדּוֹר הָרִאשׁוֹנִים, וְגַם הֵם נָשְׂאוּ לוֹ פָּנִים עַד מְאֹד וְהֶרְאוּ לוֹ אוֹתוֹת אַהֲבָה לְעֵין כֹּל, וְעַל אִישׁ גְּדוֹל הַדּוֹר אֶחָד, שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ מִתְּחִלָּה, הֲשַׁבְתַּנִי שֶׁהוּא הִטְעָה אוֹתוֹ, אֲבָל עַל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר זֶה. וּכְשֶׁשָּׁמַע רְאוּבֵן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֵשִׁיב תֵּכֶף: הַדִּין עִמְּךָ, שֶׁהַיֵּצֶר הִטְעַנִי בְּעִקַּר הַדָּבָר. הוֹסִיף עוֹד יְהוּדָה הַנַּ"ל וְסִפֵּר לוֹ עוֹד דָּבָר: הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ בָּאִישׁ שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, שֶׁנִּזְדַּמֵּן אֵצֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹנִים, ר' מֵאִיר וְר' יְהוּדָה וְרַבִּי שֶׁסִּדֵּר הַמִּשְׁנָיוֹת וַחֲבֵרָיו, דַּהֲוָה שָׁכִיחַ אֵלִיָּהוּ גַּבַּיְהוּ (שהיה אליהו מצוי אצלם) כַּיָּדוּעַ, וְגַם הֵם פֵּאֲרוּהוּ וְשִׁבְּחוּהוּ, וְסִפֵּר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִפְנֵי הַתַּנָּאִים הַנַּ"ל, אֵיךְ שֶׁדֻּבַּר אוֹדוֹת ר' שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל לְמַעְלָה וְשָׁמַע מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אוֹהֵב לְר' שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל.
וּכְשֶׁשָׁמַע רְאוּבֵן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נִרְתַּע וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמַר: אוֹי לִי, בַּמֶּה שֶּׁחָשַׁבְתִּי מִתְּחִלָּה, שֶׁאֲנִי הַצַּדִּיק וְהוּא הָרָשָׁע, כִּי לְפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה עַתָּה, לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בַּחֹשֶךְ וּבַגָּלוּי, אֲשֶׁר תָּמִים פָּעֳלוֹ וְכָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, כְּשֶׁהוּא אוֹהֵב לְהָאָדָם בְּוַדַּאי אֵין אוֹהֲבוֹ עַל לֹא דָּבָר. וּבְעִנְיָן שֶׁהָיָה לִי עִם הָאִישׁ נִכְבָּד ר' שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל, אֲנִי מִתְבּוֹנֵן שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה כַּמָּה פָּנִים. א. שֶׁהַדִּין עִמּוֹ בְּעֶצֶם הָעִנְיָן. רַק מִצַּד שֶׁהָעִנְיָן נוֹגֵעַ לִי וְלֹא הִכַּרְתִּי לְשִׁמְעוֹן הַנַּ"ל נִדְמָה בְּדַעְתִּי שֶׁהָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק אִתִּי, וְזֶהוּ הַקָּרוֹב לִי יוֹתֵר מִן הַכֹּל. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁגָגָה בָּא הַדָּבָר לְיָדוֹ וְהִתְחָרֵט בְּעַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד, וְאֶפְשָׁר גַּם בְּדַעְתּוֹ לְפַיֵּס אוֹתִי עֲבוּר זֶה, אוֹ שְׁאָר עִנְיְנֵי זְכוּת שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יֵשׁ לִי עָוֹן גָּדוֹל בְּמַה שֶּׁאָמַרְתִּי עַל אִישׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר עָלָיו שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ, וּמִסְּתָמָא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה קְדוֹשָׁה וְנוֹרָאָה עַד מְאֹד, קְרָאתִיו וּפִרְסַמְתִּי אוֹתוֹ לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אָדָם בָּזוּי, אִישׁ מִרְמָה, מֵעַתָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עַל זֶה מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לִי שׁוּם שִׂנְאָה עָלָיו מֵאַחַר שֶׁהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבוֹ.
וְזוֹהִי כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּ"לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: בְּאֵיזֶה אֹפֶן אוּכַל לִפְעֹל בְּעַצְמִי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם תַּרְעוֹמוֹת עָלָיו וְאַף לֶאֱהֹב אוֹתוֹ? לָזֶה בָּא הַכָּתוּב כִּמְתָרֵץ "אֲנִי ה"', פֵּרוּשׁ: אֲנִי ה' אֲהַבְתִּיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַלְאָכִי (א' ב'): "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה"' וְגוֹ', (דברים י"ד א'), "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" וְגוֹ', גַּם אַתָּה תוּכַל לֶאֱהֹב אוֹתוֹ
לסיכום שלושה רבדים:
גלגל חוזר בעולם:
יציבות המצב הכלכלי
אתה עושה טוב זה יחזור אליך גם כן
אם תראה טוב באחר זה יעזור לך להימנע מליצור גלגל של נקימה ונטירה.
תגובות