פרשת מטות-מסעי היא הפרשה שמסיימת את ספר במדבר.
הספר פותח בתיאור מאוד מסודר, יש צבא, גדודים, דגלים, מחנה, פקודות מסע: ענן עולה - נוסעים, ענן יורד - חונים.
כך הולכים בני ישראל במדבר.
מהר מאוד המדבר הפתוח ללא גבולות, מפזר את העם ולא ברור להם מה ציר הניווט. יש קשיים במסע ומתחילות התלונות.
בהתחלה הסיבה לצאת ממצרים הייתה ברורה לכולם. 210 שנות שעבוד זה לא דבר שרוצים אותו. אלא שקשיי המסע גוברים על הסבל הקודם וכשמתברברים בניווט העם מבקש לחזור לנקודה הראשונה ממנה יצאו.
רק בסוף המסע הסדר מתחיל להתבהר. ובפרשה משה עומד ומסכם "אלה מסעי בני ישראל.." מה היה לנו פה? מה עברנו?
במבט כולל לאחור אפשר לראות שכאשר יש יעד ברור, גם ציר ניווט מקבל משמעות. וגם לקשיי הדרך דבר יש פשר וסיבה.
בחיים יש לנו מצבים שבהם יש לנו סדר, מבינים מה קורה לנו, ויש רגעים בהם אין סדר ולא מבינים מה קורה.
דרך ההתמודדות עם חוסר הסדר עוברת בשני שלבים:
1. לזהות שאנחנו נמצאים במצב שלא ברור לנו מה קורה איתנו? ולמה זה קורה לנו?
2. לנסות לתת לזה פשר וסיבה. רק בשביל להרגיע מעט את תחושת הקושי שבדרך, ולהבין שזה חלק מהצמיחה.
תגובות