"טוב נו.. את/ה לא רוצה, לא צריך. לא נצא לחופשה בכלל.."
"מה כבר עשיתי, אם זה לא טוב בעיניך אבטל את כל התוכנית וזהו.."
הרבה פעמים אנחנו נמצאים בתוך תהליך שבעיקרו הוא טוב. אלא שכאשר יש ביקורת על המצב או שהתהליך נתקל בקשיים ולא הכל עובר חלק. אנחנו מקבלים החלטה פנימית - בואו נוותר וזהו.
זה מה שהעם אומר למשה ואהרון כאשר מרים מתה ואין מים לעדה:
"..ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה.."
תגובת משה ואהרון מפתיעה עוד יותר: ויבא משה ואהרון מפני הקהל אל פתח אוהל מועד". אין תגובה לעם, יש התכנסות לאוהל מועד, לשמוע את קול ה' קורא מתוכו.
וכיום שאין אוהל מועד אפשר לומר שהביקורת או הקושי קוראים לנו להתבונן איך כן להמשיך את התהליך שהתחלנו אבל בצורה טובה יותר.
צריך לזכור שכשיש ביקורת, וכשיש קושי הנטייה הטבעית היא "לשרוף את המועדון" לומר שהכל לא טוב. אבל דווקא ההתכנסות פנימה לאוהל מועד, השתיקה שלפני התגובה הטבעית עשויה להצמיח חיפוש של דרכים טובות יותר שנותנות מענה על הביקורת והקושי, ואלה הן ההזדמנויות של "להקדישני במים לעיניהם".
תגובות