"העגבניות בסופר לא מספיק אדומות🍅, הזיתים שעל הפיצה לא טעימים🍕, ולמה השער כל הזמן פתוח"
מסוג הטענות שאפשר לשמוע אותן מידי יום ביומו.
האם זה טוב להתלונן? אם לא נתלונן לא נתקן, הלא כן?
בפרשת השבוע אנו מוצאים שהעם מתלונן "תנה לנו בשר"🥩 והדבר לא מוצא חן לא בעיני ה' ולא בעיני משה. "ויחר אף ה' מאוד ובעיני משה רע". מדוע הדבר כל כך רע? בסך הכל לאנשים נמאס מלאכול אותו דבר כל הזמן.
תארו לכם שהייתם אוכלים כל שבוע במשך כל השבוע אותה ארוחת צהריים..
הרמב"ן מלמד באמת זכות על עם ישראל ואומר: "היו מדברים במר נפשם כאשר יעשו הכואבים".
תגובת ה' למצב: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" משה מצטווה לאסוף שבעים איש מזקני ישראל ולקרב אותם לאוהל מועד.
כיצד הפתרון הזה מועיל בסיפור?
באופן פשוט אסיפת שבעים הזקנים נועדה להקל את המשא מעל משה, אבל בהתבוננות נוספת הם גם תשובת המשקל לתאוות העם לבשר. ה' רומז לעם - כאשר מתרגלים לתענוגות גשמיות ומתאווים לבשר, כל מצב בחיים יביא לתלונה. החיים עצמם יהפכו למרים.
המענה למילכוד של התלונות היא יצירת חבורה שכל עניינה בקשת השם ושאיפה לרוחניות "ותנח עליהם הרוח". כי הדבק ברוח מתרחק מהשאיפות לגשמיות ונעשה שמח בחלקו. שאיפות בקודש מובילות לכך שהחומר לא יתפוס מקום מרכזי וממילא חיים מאושרים יותר ובפחות תלונות.
💡ובהארה קטנה המילים 'מתאווים' ו'מתאוננים' הן אותן אותיות בתוספת שני נ'. אותם נ' הפוכים חזרו אחורה לפרשת "ויהי בנסוע הארון". אתם יודעים למה אתם מתלוננים על כל דבר? כי הפכתם פנים לתורה, חסרתם את השאיפות והרצונות לגדול ברוח.
תגובות