וביום השמיני ימול בשר ערלתו
כשהייתי במילואים האחרון יצא איתי מפקד של הכוח לסיור. בחור שאביו גוי ואימו יהודיה והוא מהול. אחד הדברים שהטרידו אותו ושאל אותי זה מדוע מלים את הילד כשהוא בן שמונה ימים. זו כפייה דתית! תן לו לבחור בזה..
האמת שזו שאלה שכבר ישמעאל שאל את יצחק:
"יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה זה אומר אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה וזה אמר חביב אני ממך שנמלתי לח' ימים אמר ליה ישמעאל אני חביב ממך למה שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי באותה שעה אמר יצחק הלואי היה נגלה עלי הקב"ה ואומר לי שאחתך אחד מאיברי ולא אעכב מיד והאלהים נסה את אברהם"
לשאלה זו נדרשו כבר הראשונים.
תשובת הרמב"ם – פחות משמונה ימים הבן נפל. ואם נמתין לגיל 13 שיש לו בחירה הוא עלול למחות.
מספרים על עולה חדש מרוסיה שהיה בן 16 וגילה שכל חבריו נימולים. אמר לעצמו לא נעים להיות שונה גם אני צריך למול. הלך ושאל את חבריו לכיתה האם כשעשו להם את הברית זה כאב להם?
אמר לו אחד מהם, תשמע הייתי בן שמונה ימים אני לא זוכר. אבל אני רק יודע שלא יכולתי ללכת אחר כך במשך שנה...
לספר החינוך יש תשובה שאפשר להעמיק בה מעט יותר. אומר ספר החינוך שמצוות המילה היא סימן של עבדי ה'. איך שנולד הילד כבר מסמנים אותו כעבד לה'.
בתשובה זו יש עומק גדול. לכל אדם יש מרכיבי זהות הוא גר במקום פלוני, בן של.. עוסק ב.. נשוי + ... וקוראים לו... מנהג ישראל קדושים לקרוא לילד בשמו רק לאחר שעשו לו ברית מילה. בזמן קריאת השם של האדם כולם סקרנים לשמוע איך יקראו לילד – מאיפה הסקרנות הזו נובעת?
השם של האדם מגלה על השליחות של הנשמה הזו שירדה לעולם. נשמה שיורדת לעולם שייכת לכולם, כל אחד גם מי שבחיים לא יפגוש אותו הנשמה שלו תשפיע עליו. ולכן לכולם יש סקרנות על השם של הילד.
אומרת התורה – מרכיב הזהות הראשוני של האדם עוד לפני השם שלו זה שהוא כרת ברית עם בורא עולם. הוא עבד לה' יתברך. ורק אחר כך השם שלו.
כאשר יש כפייה זה מלמד על קשר שהוא למעלה מטעם ודעת. עם ישראל בקבלת תורה מסיני כפה עליהם ה' הר כגיגית. כי זה מלמד שזה קשר טבעי וטבוע בנשמתם שלא תלוי בבחירה. כך גם ברית מילה זה קשר שהוא לכאורה 'כפוי' מלמעלה.
תגובות