לקוח מתוך ביאור של הרב החלבן בטללי חיים על הפרשה:
האחת - אל נא תקברני במצרים. יוסף אומר אנכי אעשה כדבריך אבל יעקב לא מסתפק ורוצה שבועה.
ואילו יוסף עצמו נקבר במצרים.
בנוסף, יעקב מזכיר ליוסף "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל" ורש"י אומר שלא תקפיד עלי שקברתיה בדרך ולא במערת המכפלה, כי זה היה על פי הדיבור.
אם כן יש לנו את יוסף שנקבר במצרים, רחל נקברה בדרך ויעקב אבינו נקבר בארץ ישראל.
יש פה שלושה מהויות:
קברי צדיקים יש בהם קדושה, וקבר רחל בפרט מאחד את ישראל גם בהיותם בגלות.
יעקב אבינו מצווה את יוסף מיד לעלות ולקברו בארץ ישראל, זו האמת שצריכה להיות. לחזור לארץ, אבל יוסף יודע שעם ישראל בגלות וצריך להיות איתו שם, לכן הוא מבקש פקוד יפקוד אלוהים אתכם. זו הסיסמה - ואיך תזכרו אותה? שתישבעו לי להעלות את עצמותי ממצרים.
יוסף מידת היסוד נמצא עם ישראל בגלות, אבל בכל זאת הוא לא בעפר מצרים הטמא אלא בנילוס. מידת היסוד מעלה את המלכות אל התפארת אל האמת.
לא מורידים את התורה לעם, אלא מעלים את העם לתורה.
מחלוקת שניה בין יוסף ליעקב היא אפרים ומנשה.
בקצרה - אפרים הוא אור ומנשה, כלי. יוסף אומר צריך לדאוג לכלי ואז האור ייכנס כמו שצריך, יעקב אומר צריך להגדיל את האור, והכלי יגיע בעקבותיו.
תגובות